מודה במקצת

ספר ביכורים של שירה לפרופ' חננאל מאק שפרסם ספרים ופרסומים אקדמיים רבים. פרופסור ליהדות בבר אילן וד"ר לכימיה:

"מיטב השיר כזבו" קבעו קדמונים, ומשפט נחרץ זה הוא

גם כותרתו של השיר החותם אסופה זו. כוחה של

הקביעה יפה גם באשר לרבים מהשירים הכלולים

באסופה, רובם שירי אהבה וחוויות אישיות וחברתיות.

יפה באשר לרבים – אך לא לכולם. שירים אחרים

לעומתם, מבטאים תחושות אמת של מי שחי בארץ הזאת

בימי מלחמת עזה ולבנון, ימי חורבן וחטופים, יגו ן

ותקווה. כך גם באשר למקבצים של שירי עונות השנה,

החגים והמועדים וסידור התפילה, שבהם מעורבים אלו

באלו, אמיתות, דמיונות וכזבים. מקבץ שירי המקרא

הנרחב שבספר מציע פרשנות שונה מזו המקובלת לכמה

פרקי מקרא ונותן פתחון פה לדמויות משניות ודחויות,

בעיקר של נשים שנותרו בצילם של אישים ומאורעות

גדולים ונשכחו בצידי הדרכים של סיפורי המקרא: הגר,

דינה, אשת פוטיפר, בנימין, בת יפתח וגם אימו, שאול,

בת שבע, אחאב, איזבל ואחרים. לצד ההתייחסות

הישירה למקרא, ניכר כאן רישומו ברמיזות ובהרמזים

ובציטוטים הרבים מתוכו, במישרי ן (allusions)

ובעקיפין, בגלוי ובסתר. אלו מוסיפים לשירים קשרים

בין-טקסטואליים ומעשירים אותם. גם איזכור של יצירות

וגיבורי תרבות, מישראל ומחוצה לה אינו נפקד, אם בשירים עצמם, אם בהערות השוליים.