מלאך ההיסטוריה

המלאך הוא שארית מן העידן הפואטי בתולדות האדם, עוד מזמן שנשא בשורות משמיים והתגלה במראות נבואה, ושר הלל וקינה במעלות רקיעים. סטפן מוזס קרא לספרו בשם המלאך המבשר לאדם פורענות וישועות, "מלאך ההיסטוריה", ונתן לו פירוש מרהיב.
חיבורו מפרש את מושגי הזמן של שלושה הוגים יהודים-גרמנים: פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום וולטר בנימין, ומנתח את התצורה הרדיקלית, ה"משיחית", של הגותם, שעמדה גם בזיקה מופלגת ליצירתו של פרנץ קפקא. לדברי מוזס, מושגי הזמן בכתביהם מבשרים תפנית בתולדות המחשבה האירופית. תפנית זו נסמכת על מקורות היהדות.
הופעתו של ספר זה בנוסח עברי משיבה נפקד למחוזו, והיא כמאמר תודה (וזיכרון): השאלות הגדולות, הפתוחות, על אודות הספרות וההגות היהודית-גרמנית, מנוסחות בו היטב. מדובר בספר מחקר גדול. יתרה מזו, "מלאך ההיסטוריה" לסטפן מוזס הוא בבחינת תעודה פרי עטו של הוגה ומלומד שהיה מצוי היטב בספרות האירופית ובתלמוד, וסימן לנו דרך להתמצאות מחודשת במסורת.