מלח

עינת קפקא מביאה פרספקטיבה ייחודית לעולם השירה, תוך שימוש במלאכה כדי לחקור את משחקם העדין של האמת, החלומות, האינטלקט, הגעגוע והאשמה. הנושא המרכזי של הספר סובב סביב לכידת חלקיקים – אותם רסיסים חמקמקים שלפעמים נופלים למקומם, ובפעמים אחרות, משתהים באוויר, מטשטשים את הגבול שבין המציאות לבין התפרצות רגעית של הזיה.

בעידן שבו הביטוי האומנותי מתמודד עם צללי המלחמה, העיתוי של קפקא להוצאת הספר "מלח" מורכב. כמשוררת, היא מהדהדת את התחושות שהביעה לאה גולדברג ז"ל בשנת 1939, תוך שימת דגש על תפקידה העמוק של האומן בתקופות מלחמה. דבריה של גולדברג מהדהדים את מהות יצירתה של קפקא: "ומכאן לי ההכרה העמוקה שהמשורר הוא האיש, אשר בימי מלחמה אסור לו לשכוח את הערכים האמיתיים של החיים. […] משום שגם בימי מלחמה רב ערכה של האהבה מערך הרצח". השירים של קפקא, תוך הכרה בנסיבות המאתגרות של יציאתו, מדגישים את החשיבות המתמשכת של האומנות כצינור לחקר הערכים הפנימיים החורגים מזמנים סוערים.