מסה על הגרוטסקי

"המאפיין הראשי של הדרמה הוא המציאות. המציאות נוצרת מתוך השילוב הטבעי לחלוטין של שני סוגים: הנשגב והגרוטסקי. אלה משתלבים בדרמה כפי שהם משתלבים בחיים ובבריאה. שכן השירה האמיתית, השירה השלמה, שוכנת בהרמוניה בין הניגודים. ובכן, הגיע הזמן להודיע בקול תרועה – ודווקא כאן מאשררים היוצאים מן הכלל את הכלל – שכל מה שנמצא בטבע נמצא גם באמנות".

ויקטור הוגו – מתוך הספר



בשנת 1827 פרסם ויקטור הוגו (1802-1885) את המחזה "קרומוול" ואת ה"הקדמה לקרומוול" המוגשת כאן תחת השם מסה על הגרוטסקי. מדובר במניפסט עז הבעה פרי עטו של צעיר נלהב ומסמך מכונן של הספרות הרומנטית; אוסף הערות מעשיות לכותבי מחזות במאה ה-19 וסיפור בריאה רצוף תובנות תיאולוגיות; כתב הגנה על הגרוטסקי וכתב האשמה נגד השמרנות – כל אלה נמצאים בספר זה. כאמור, תכליתו המקורית של הטקסט הייתה לשמש הקדמה ל"קרומוול", אבל בחלוף השנים המחזה נשכח ודווקא ההקדמה נקראת ונלמדת עד היום.

המושג המרכזי שהוגו מציג בהרחבה וטוען בזכותו הוא הגרוטסקי. לפי הוגו אמנות נדרשת לייצג את כל הקיים במציאות, ואם לא תעשה כן תחטא בגאווה שכן תציב את עצמה מעל לאל אשר ברא בעצמו את הגרוטסקי. בכך קושר את עצמו הוגו לאסתטיקה שרווחה גם בגרמניה בתקופה הרומנטית, ושבה ניתן לראות את שורשי הריאליזם, שכן הבחירה לייצג את המציאות על צדדיה הגרוטסקיים לא הייתה זרה לכותבים כמו גתה ופרידריך שלגל. מתוך תפיסה דומה של הגאונות גם הם הטיפו "לא להותיר דבר בחוץ", שכן האינדיווידואל כולל בתוכו גם צדדים גרוטסקיים.



ערן הורוביץ תרגם את הספר והוסיף מבוא והערות.