מקורות ומסורות ביאורים בתלמוד

כרך זה – זבחים, מנחות, חולין – הוא התשיעי בסדרה מקורות ומסורות: ביאורים בתלמוד. כקודמיו הוא מבחין בין מקורות (המימרות המקוריות שבתלמוד) לבין מסורות (מימרות שנשתנו בהשתלשלות המסירה). גם בו מתקיימת הבחנה בין החלק האמוראי לבין החלק הסתמאי שבתלמוד, והוא מראה שלפני בעלי הסתמאים, כמאתיים שנה לאחר סוף תקופת האמוראים, לא עמדו המקורות בשלמותם ובצורתם המדויקת, ולכן נדרשו לפעמים לפרש את הטקסט שלא כפשוטו, בדוחק.

דוד הלבני היה פרופסור (אמריטוס) לתלמוד וספרות רבנית קלסית באוניברסיטת קולומביה, חתן פרס ישראל לתלמוד וחבר באקדמיה האמריקאית למדעים. הוא שימש נשיא האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות. לאחר פרישתו מאוניברסיטת קולומביה עלה ארצה, התיישב בירושלים ולימד שנים אחדות באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' דוד הלבני הספיק לכתוב את פירושו למסכתות זבחים ומנחות וקצת ממסכת חולין. במשך לימודו במסכת חולין הידרדר מצב בריאותו, והוא נפטר בל' בסיוון תשפ"ב.