ספר הפרלודים

שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים אֵינָן מַסְפִּיקוֹתלְעֻמַּת כָּל הָאַכְזָרִיּוּת,וְאֵינָן מְבַקְּעוֹת אֶת הָאֲדִישׁוּת הַבּוֹלַעַת כֹּל,וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַרְעִיד אֶת פְּנֵי הַמַּיִםעִם מוֹתוֹ שֶׁל יֶלֶד אֶחָד.וּגְוִיָּה שֶׁל צִפּוֹר מֵתָה עַל הַכְּבִישׁאֵינָהּ קוֹטַעַת אֶת מַעֲבַר הַמְּכוֹנִיּוֹתוְגַם אֵין רוֹאִים בַּכּוֹכָבִים הָרְחוֹקִיםתְּנוּעַת נֶחָמָה.הַקּוֹסְמוֹס שָׁקֵט,רוֹבֵץ כְּבַהֲמוֹת בְּתוֹךְ בִּצָּהוְאֵינְסוֹפִי גַּם בַּאֲדִישׁוּתוֹ.רַק אֲנִי, בְּאִי מְנוּחָתִי,בִּרְצוֹנִי הַיַּלְדוּתִי שֶׁלֹּא נִרְצָהקֳבָל כָּל נְבָלָה וְכָל הָרֶפֶשׁ,מוֹסִיף לִדְרֹֹשׁ מִדָּה אַחַת נוֹסֶפֶת.