ספר לסבא

אמנון לוי אוהב לספר סיפורים שהיו וגם סיפורים מדומיינים. ב"ספר לסבא" הוא פורש, בזיכרון מופלג ובעזרת דמיון שובב, את קורות חייו ומסעותיו בעולם. אלה לא סיפורים מצומצמים לפרט בודד, אלא שיקוף של חברה, תרבות, מפגשים, חברויות והיציאה מחממת הקיבוץ לעולם הרחב והמוזר. 

מבית התינוקות בקיבוץ שזה עתה נוסד, בשנות העשרים של המאה העשרים, ועד לביקור במרכז לייצור ולפיתוח נשק ביולוגי של ברית המועצות (סודי ביותר). מימי נעורים במוסד החינוכי והמקלחת המשותפת אל הנסיעה מחוף לחוף בארצות הברית. סיפורים מרתקים שנושאים אתם את הריח, הצליל, הטעם והנוף והשתנותם במשך שנות מסע הזיכרון. 

ממרומי שמונים שנות חייו התיישב אמנון לסכם את הפרק הראשון של מסעותיו, תוך ידיעה שהמסע החשוב ביותר הוא של אדם אל פנימיותו. וכמו נכדיו, אנו מסיימים להקשיב לסיפוריו, ומבקשים עוד סיפור. ואמנון אומר: "תמיד יהיה עוד סיפור אחד שעוד לא סיפרתי".