עור ראשון

טל ע. היא פסיכולוגית קלינית. ספרה הראשון, עור ראשון, הוא יצירה אינטימית ועמוקה הנעה על התפר שבין שירה לנרטיב חשוף, ובוחנת את המרחבים הדקים ביותר שבין גוף לנפש, בין שניים שנפרדו, ובין קולותיה הפנימיים של הכותבת לבין העולם שסביבה.
הספר נכתב לאורך שנים, מתוך הכרח רגשי ולא מתוך כוונה לפרסם. זהו יומן פנימי של מי שמבקשת להקשיב לקולה, לזה המתחיל כהד עמום וחוזר אליה צלול וברור יותר, וחושף את הקול הראשוני תחת שכבות ההגנה. במרכז הספר עומד מסע של אבל וגילוי: תנועה מפרקת ומרפאה, מפרידה ומאחה, המנסה להבין מהו אותו "עור ראשון" שממנו הכול מתחיל – ואליו הכול חוזר.
בפרקים שונים בספר נוכח המתח שבין פגיעוּת לעמידות, בין כמיהה לקרבה ולבין בדידות היוצרת שפה חדשה. טל, ככותבת וכפסיכולוגית, מתבוננת באופן חד ובלתי מתחמק בקשר שבין חוויות גופניות לנפשיות, ומתכתבת עם מושגים מן הפסיכואנליזה – ובהם מושג ה"עור השני" של אסתר ביק, אך מתוך קול אישי, רך, מדויק ומסעיר.
הייחוד של "עור ראשון" טמון בעוצמת הכנות שבו: ספר שכל תכליתו לחשוף. טל עצמה מתארת אותו כ"ספר הנכתב מבפנים, מתוך הכרח לקשר", כזה המתעקש על פגיעוּת ככוח ולא כחולשה. לצד הכאב והאבל, שזורים בו רגעי אור, אהבה, הורות, גוף, בית, ובעיקר ניסיון מלא בכנות ליצור שפה חדשה המסוגלת להחזיק את מה שנדמה לפעמים בלתי ניתן להחזקה. זהו ספר שמאבחן את המרחב שבין שניים שנפרדו ואת הדרך שבה קול אחד מתעצב מחדש מתוך ההד של מה שהיה. יצירה הנוגעת בשאלות של זהות, אהבה, אימהוּת, זיכרון וגבולות העור – הפיזיים והנפשיים כאחד.
"עור ראשון" הוא יצירה קפדנית, רגישה ומסעירה, המזמינה את הקוראים להיכנס אל מרחב עדין ומטלטל, שבו מונחת אמת אחת: האפשרות לגעת, ולו לרגע, בדבר אמיתי ולהמשיך.