עכשיו טורי

258 עמודים.
גיא מרוז, הילד הרע הטוב של התקשורת בארץ, מהבולטים מבין הסאטיריקנים הפועלים היום, שמלווה כבר כמה שנים את הסאגה הבלתי נגמרת ששמה לימור ליבנת, מוציא ספר. כלומר, מכניס בין שתי כריכות את הטובות שברשימות המדור שלו "מרוז פלייס", מעדכן פה ושם ומגלה להפתעתו שגם אלו שנכתבו לפני שנים כאילו ירדו לדפוס רק אמש. למי שחזר לארץ לאחרונה, לאחר גלות מרצון ארוכה בעקבות הסכמי אוסלו, נספר שמרוז אולי מוכר לציבור הרחב בעיקר כאיש טלוויזיה, אבל לפני הכל הוא אדם כותב. והמילה הכתובה שלו, הפוליטית או החברתית, הציבורית או האישית (ובספר זה יש מהכל), אולי מוכרת לציבור הרחב כמצחיקה, אבל מתחת רצינית, מרדנית וביקורתית.