על שפת התעלה

סִפּוּר הַגְּבוּרָה שֶׁל הַנַּעַר נָתָן אֶלְבָּז, מֵהָעִיר צַפְרוֹ בְּמָרוֹקוֹ, סִפּוּר עַל חֲלוֹמוֹת, עַל גַּעְגּוּעַ, עַל כְּמִיהָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה.
נָתָן הִגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ, הַנַּעַר הָאַמִּיץ, הַגִּבּוֹר, עָלָה לְבַד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְמוֹדֵד עִם הָאֶתְגָּרִים, עִם הַקְּשָׁיִים.
הָאַהֲבָה לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה כִּסְּתָה עַל כָּל הַכְּאֵבִים.
נָתָן הִגְשִׁים חֲלוֹם נוֹסָף, הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא, חַיָּל עִבְרִי בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, אָהוּב וְנֶאֱהָב עַל חֲבֵרָיו, מִתְגַּעְגֵּעַ לְהוֹרָיו, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁנּוֹתְרָה בְּצַפְרוֹ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ.
עַד אוֹתוֹ בֹּקֶר... נָתָן הִבִּיט בַּחֲבֵרָיו הַחַיָּלִים, בַּסַּכָּנָה וּבָחַר לְהַכְרִיעַ, עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה.
סִפּוּרוֹ שֶׁל נָתָן הוּא סִפּוּר שֶׁל הַקְרָבָה, מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ, סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר מִצָּפְרוֹ.

עִמָּנוּאֵל בֶּן סַבּוֹ זוֹכֶה פְּרָס רָחֵל לְשִׁירָה, פְּרָס שׁוֹפְמָן לְסִפְרוּת מָקוֹר, פְּרַס נְשִׂיא הַמְּדִינָה, אוֹת קֶסֶת הַזָּהָב, אוֹת הַתְּקוּמָה.