פוסטמודרניזם מחודש

הסיטואציה התרבותית, הפוליטית והכלכלית של הקפיטליזם המאוחר השליטה, לדעתו של פרדריק ג´יימסון – כפי שעולה במסה קלאסית זו, אשר פורסמה לראשונה בשנת 1984 ואחר כך כמסת פתיחה בשנת 1991 בספרו הנושא את אותו שם, והייתה בין הנסחים הראשונים והפרדיגמטיים של "תופעת הפוסטמודרניזם" – לוגיקה חדשה של מנגנוני ייצוג תרבותיים. טענותיו של ג´יימסון – בדבר דחיקת הפרודיה מפני הפסטיש, דעיכת האָפקט, היעדר העומק, שבירת שרשרת המסמנים, המגמה הסכיזופרנית – כולן נוגעות למנגנוני הייצוג ולדפוסי החוויה של התרבות הפוסטמודרנית, אשר מקיימים יחסי גומלין עם ההיגיון הקפיטליסטי החדש, נגזרים ממנו ומעידים עליו.

ניתוחו המופתי של ג´יימסון את מלון "בונוונטורה" בלוס אנג´לס מציע לנו לראות בתוצר תרבותי זה שווה ערך ואלגוריה חומרית למשק העולמי, הנשלט כיום בידי תאגידים רב-לאומיים, כמו גם למרחב הלא-מסומן החדש שהוא פועל יוצא שלו.
האדריכלות הפוסטמודרנית – המבקשת ליצור כוליות מלאכותית-פרטיקולרית משלה, אשר באה להדיר את הכוליות הרב-תרבותית והרב-מעמדית של העיר ולתפוס את מקומה – נתפסת במסה זו כמבטאת הלכה למעשה את מה שמכונה ומבוקר היום בשם "גלובליזציה".

פרדריק ג´יימסון (נולד 1934) הוא אחד ממבקרי הספרות והתרבות הניאו-מרקסיסטים המשפיעים ביותר בתקופתנו. עיקר חשיבות הגותו בהשבת התפיסה המרקסיסטית אל זירת הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך הגמשת דפוסי חשיבתה וניפוי יסודות וולגריים שדבקו בה במרוצת השנים. ספרו "הלא-מודע הפוליטי" ראה אור בהוצאת רסלינג (2004).

לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ´ חנן חבר ופרופ´ משה רון על תפיסת הפוסטמודרני אצל ג´יימסון.