קוקוריקו

הרמן מלוויל (1891-1819) נמנה עם "האבות המייסדים" של קאנון הספרות האמריקני, ונחשב לקלסיקון של ספרות המאה ה-19, העולמית והאמריקנית. הסיפורים קוקוריקו! או: קריאתו של הגבר הגאה, בֵּנֵבֶנטָנוֹ (1853) ושמחת הכישלון (1854) מציעים לקורא העברי הכרות עם מלוויל כותב הסיפור הקצר. אפשר שדווקא בסוגה זו, המצומצמת בנפחה, ולכאורה אינה הולכת בגדולות, כמו הרומנים הליוותניים הפרוטו-מודרניים שלו, מופיעה הדוגמה הטובה ביותר לאמנות הסיפור המעולה של מלוויל.   בנוסף, סיפורים אלה מייצגים תקופה ייחודית של יצירה מתוך כורח ודחק בחייו של מלוויל (עליה מרחיבה אחרית הדבר לקובץ), שנקלע אז למשבר נפשי וקשיים כלכליים ונאלץ לכתוב עבור כתבי עת. ועוד יש לציין את ייחודם ההיסטורי של שני סיפורים קצרים אלה: ברקע קוקוריקו! מתוארת בהלה כלכלית משונה שאחזה באותם ימים בארצות הברית לגידול והשבחה של תרנגולי נוי, וברקע שמחת הכישלון נפרשת אופנת ההמצאות, הערצת המכונה וההתעשרות המהירה, שהחלו מעצבות את אופי האומה האמריקנית באותן שנים, שנות כיבוש המערב, ובמובנים רבים, אחראים על דמותה של אמריקה עד היום הזה.