שירים לא ממושמעים

שירים לא ממושמעים הוא ספר שירים המסמן דרך חדשה בשירתו של המשורר אריה רגב. שירתו שעד כה בחרה להתכנס ולהפנים את יופייה והודה בתוך הצורות והמטפורות – היא עתה פורצת דרך חדשה, שוברת מוסכמותיו כשהוא נותן דרור למחשבות ולתשוקות בשירים מלאי תובנות והתפכחות חברתית, בביטויים ובכלים פואטיים מובהקים ועצמתיים:
"הו מְשׁוֹרֵר/ רָשַׁמְתִּי אֲנִי עַרְבִי אָמַרְתָּ, עַרְבִי מֵאֶרֶץ עָרַב בָּאתָ/ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת פְּלִישָׁה... אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת..." (דיאלוג עם מחמוד דרוויש, עמ' 10).
בשיר אחר הוא כותב: "טַנְק מְפֻיָּח וְדוֹמֵם/ בְּלֵב שְׂדֵה הַקֶּטֶל/ וְשֵׁנִי אַנְקוֹרִים מְפַזְּזִים/ עַל קְצֵה הַתּוֹתָח הַשָּׁמוּט...(עמוד 61).
ועם זאת, יש בשירי הספר הזה שמחת חיים ניכרת, אותה משליך המשורר אל כנפי פרפר, ובעצם מפגין את תחושת החופש שהוא חש, ולו ברפרוף כנף: "הִנֵּה בְּרֶגַע זֶה עָלְזוּ שְׁנַיִם, הַפַּרְפַּר וַאֲנִי..." (עמ' 12).
שפת שירתו של רגב מהוקצעת, רהוטה ומוקפדת, כמעין אוקסימורון לחופש שהוא מתיר לעצמו בשירים שהוא מכנה "לא ממושמעים" ועם זאת, גולשים לעיתים אל לשון הדיבור, אך הוא שב ומתרומם אל מרומי השפה השירית .
זהו ספר שירים אקלקטי חובק ז'אנרים שהמשורר יוצק לתוכם רגשה, תשוקה, מחשבות, תובנות פילוסופיות, דעות וחרדות פוליטיות חברתיות, ובאופן מודע מחליט לא לפסוח על דבר ועל כן זהו ספר עשיר, ולא בכדי בחר לקרוא לספרו שירים לא ממושמעים, דרכם הוא פורץ את גבולותיו, פורם את נפשו, משחרר מחשבות ויצרים ועושה בשירה כבשלו. ועל כן זו שירה במיטבה כשהמשורר מתיר את כבליו ומכריז: "פֶּתַע אֲנִי נֵעוֹר/ סָפוּן וַחֲרִישִׁי/ כְּפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹדִי." (עמ' 33). ובאותה אבחה מצליף ושב לבקש צדק וחמלה ונדמה שבאותה נשימה שירית הוא גם זהיר ומוגן והופך את המילים לשמיכה להתכסות מפני סכנה אורבת.
בספר זה, השלישי, מתעלה המשורר ומטפס במעלות השירה ובדרך לא ממושמעת מגיש לקורא ספר שירים יפה.

ציפי שחרור, משוררת סופרת ועורכת

אריה רגב שירת במשרד החקלאות בתפקידי הדרכה וניהול. כמו כן, שימש מרצה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. 'שירים בלתי ממושמעים' הוא ספר שיריו השלישי. קדמו לו: 'קפלי הזמן', אינדיבוק, 2018 ו- 'אלוהי הלב', ספרא, 2020.