שירת ארץ ישראל מיסטיקה וסימבוליקה

כרך זה מוקדש למיסטיקה וסימבוליקה ביצירותיהם של שולשה יוצרים מגדולי שירתנו. ש. שלום חיפש התלכדות עם הספירה המטאפיסית בתיווכו - ומתוך הבלטה מיוחדת - של האני הביוגראפי והתעצמותו בסמלים. נוסחו של המשורר הוא אקספרסיוניסטי, נלהב, אולם נתון בתבניות סגורות. חידושי צורה רבים, מפתיעים, וססגוניים, נתונים בגבולות המורשת הספרותית, בשמירה קפדנית על תקבולת, מבנה, בתים מרובעים ומשלושים, בחריזה שיטתית. זלדה מישקובסקי כתבה מתוך השקפת עולם דתית, חב"דית, ויחד עם זאת אוניברסלית, פונה לרבים. מתקיים בה דו שיח מתמיד עם השוכן במרומים. עולם הסמלים, שבו מעוגנת שירתה, מתפרש נדבך על גבי נדבך בשיטת הפרד"ס: פשט, רמז, דרש, סוד. נוסח אימפרסיוניסטי מעודן ומאופק. אבא קובנר ממקד את הסתכלותו בגיטו וילנה, במלחמת הפרטיזנים היהודית ביערות, בברזיל ובארצות הברית, וכמובן מאליו בנופי ארץ ישראל. כתיבתו שופעת סמלים ומתגוונת בתבניות גיאומטריות. המסתורין בשירתו פורצים מן המסורת היהודית אל תבל ומלואה.

תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו מאת הלל ברזל: כרך ראשון: שירת חיבת ציון מיל"ג באחרית ימיו ועד י.ל. פרץ ודוד פרישמן. כרך שני: שירת התחיה - חיים נחמן ביאליק. כרך שלישי: שירת התחיה - שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחיה, אמני הז´אנר - זלמן שניאור, יעקב כהן, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן, דוד שמעוני. כרך חמישי: מודרניזם וקלאסיקה, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ולאה גולדברג. כרך שישי: אקספרסיוניזם נבואי - אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם. כרך שביעי: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה - רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש. כרך שמיני: מהפכות צורניות - אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבוע, יהודה עמיחי. כרך תשיעי: מיסטיקה וסימבוליקה - ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר. כרך עשירי בהכנה: ליריקה ונוסטאלגיה.

הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. קיבל את פרס ביאליק לחוכמת ישראל.