שלום ילדה

 "לכאורה היה לי הכול, אבל בעצם הריקנות כירסמה אותי מבפנים. הייתי מתוסכלת עד ייאוש, לא מצאתי טעם לחיי. הבית הגדול, הפתוח והמלא חיים, המשפחה, החברים — כל אלה לא הצליחו למלא את החלל שהרגשתי בתוכי."ללאורה לבנת תמיד היה קשה לִחיות. העולם שלה תמיד היה באיזשהו חֶסר תמידי, בצל השאלה: מה באתי לעשות פה בחיים האלה? אז היא יצאה למסע ארוך של לימוד תיאורטי, התבוננות וחקירה פנימית, וגילתה את דרכה בחיים: שימוש בעבודה הפנימית ככלי להתפתחות אישית.ספר זה הוא הזמנה למסע בתחנות חייה וחייכם, הזמנה למבט חדש עליהם. בואו ללמוד לגלוש איתה על גלי החיים, לעשות סקי בערפל. לעבור בכל זירות חייכם ממלחמה לשלום, ממלחמה לשיתוף פעולה.לא עוד להיות מנוהלים על־ידי מה ש"בא לכם" ו"לא בא לכם".בואו לבחור בחיים — סוף שהוא בעצם התחלה.אם שוב ושוב אתם נקלעים למעגל של דכדוך, איבוד שליטה, התפרצויות, תקיעוּת, חוסר אונים, פחדים, סבל, שיפוטיות עצמית, תסכולים, כעסים... אם יום־יום מתעוררות בכם מחשבות ורגשות קשים מול ההורים, הילדים, החברים, המַראָה — צאו למסע השחרור האישי שלאורה לבנת עיצבה לעצמה. צאו לדרך של עבודה פנימית המחברת לחיים: עבודה המאפשרת מוּדעוּת, בחירה והתחזקות מול מצבי החיים.״אני מתייחסת לכל אירוע יום־יומי כאל מנוף הניתן לנו לזיהוי הזדמנות חדשה להתקרבות, לגילוי, להתקדמות, לריפוי... הבחירה בידי — האם אני רוצה לגדול בזכות האירוע הזה? האם אני מוכנה לשלם מחירים של אי־נוחות עבור הגדילה שלי?״