שפת הארץ

ספר השירים החדש של אשר רייך (1937) "שפת הארץ" הוא ספר כולי המקיף את האישי והחברה היהודית-ישראלית מכל צדדיה ורבדיה לפניי ולפנים. אחרי שנים שאשר רייך, מטובי השירה הישראלית, לא הוציא ספר, יוצא כעת ספר חדש משלו בהוצאת עמדה.  נוגעים ללב במיוחד הם השירים הקריסטליים שכתב על בנו צחי אשר הלך מאיתנו בטרם עת. הנה אחד שכזה:

*

תְּהִי שִׁירָתִי נְשָׁמָה שֶׁל זִכָּרוֹן חַי

לְזֵכֶר בְּנִי הָאֶחָד וְהַיָּחִיד

הָאָהוּב עָלַי יוֹתֵר מִכֹּל.

חַיַּי הַכְּבֵדִים הוֹבִילוּ אוֹתִי

עַל נְקַלָּה כְּעִוֵּר נִקְלֶה

הַמֻּקָּף זִכְרוֹנוֹת מִכָּל עֲבָרָיו

וַעֲרֵמַת חֲלוֹמוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ.

לְאֹרֶךְ כָּל חַיַּי יִהְיֶה עֲבָרִי זָרוּק

עַל גַּבִּי כְּמַשָּׂא כָּבֵד שֶׁעָלַי לָשֵׂאת

בְּחֶשְׁכַת יָמַי בָּאוֹר וּבָאֲפֵלָה יַחַד.

רייך הוא משורר, עורך, פרוזאיקון ומתרגם ישראלי מהחשובים ביותר החיים עִמנו כיום. שירתו מתאפיינת בעזות מבע מודרניסטי חופשי ומקורי, ושליטה ללא מצרים במבנה השיר עצמו, כאשר רבים משיריו בנויים בתים קומולטיביים: בית ראשון בן שתי שורות, השני שלוש, השלישי ארבע וכן הלאה. הוא נתייחד בזה, אך לא רק בצורה, אלא גם בתוכן. רייך הוא אחד המשוררים היחידים שהמקורות שלנו טבועים בו עד הסוף: מקרא, משנה, תלמוד ומדרשים, זאת שליטה נדירה בשפה הנובעת מצור מחצבתו, הבית החרדי שבו גדל, אבל גם מכישרון הכתיבה האישי שלו ומהזיכרון הפנומנאלי שלו ליצירה העברית לדורותיה. אין כיום בשירה העברית משורר ישראלי השולט כך בשפה באופן רב-רובדי מעמיק. בספר שיריו החדש הוא בוחן את החיים עצמם דרך הלשון, דרך השפה, ועוצמתו הפואטית ניכרת.

רן יגיל – מבקר, עורך, סופר ומו"ל