תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית

ספר זה עוסק בחותם שמטביעים גורמים תרבותיים על חדשנות צבאית. לכאורה, ניתן היה לצפות שבמדינות שנחשפו לחידושים טכנולוגיים מפליגים זהים יחולו שינויים תפיסתיים דומים בתחום המחשבה הצבאית ובדרך ניהול המלחמה. אולם, ההיסטוריה של המהפכה בעניינים צבאיים (ה-RMA) בארצות–הברית, בברית–המועצות ובישראל סותרת סברה זו.
במהלך קרוב לשני עשורים פותחו בארצות–הברית ובישראל טכנולוגיה ומערכות נשק חדשניות (וישראל גם עשתה בהן שימוש מבצעי) בלי שהופנם הצורך להמשיג מחדש את הפרדיגמה על אופי המלחמה. בברית–המועצות, לעומת זאת, הגיע המחקר התיאורטי לתובנות מהפכניות על משמעות אותם חידושים טכנולוגיים גם בלי שאמצעי הלחימה החדשניים היו בידי הסובייטים.
על בסיס חומרים ראשוניים, ספר זה מציע הסבר חדשני להבדלים בגישות האינטלקטואליות בין ברית–המועצות, ארצות–הברית וישראל בכל הקשור ל-RMA, ומעגן אותם בתרבות האסטרטגית הייחודית של כל אחת מהמדינות.
אף על פי שספר זה עוסק בהקשר היסטורי ספציפי, הוא מציע שיטה כללית להבנת התנהגות אסטרטגית ואופרטיבית המעוררת פליאה. באופן זה הוא עשוי לשמש את אנשי המעשה בקהילה האסטרטגית, וכן תיאורטיקנים, מורים ותלמידים של לימודי הביטחון.
ד"ר דמיטרי (דימה) אדמסקי מרצה וחוקר בבית–הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ויועץ למוסדות ביטחוניים בארץ ומחוצה לה. ד"ר אדמסקי עבד בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת הארוורד ושימש עמית מחקר במכון לחקר מלחמה ושלום באוניברסיטת קולומביה בניו–יורק. ספרו הראשון ´מבצע קווקז´ (מערכות, 2006) זכה בפרס צ´צ´יק לחקר ביטחון ישראל. במסגרת תפקידיו בצה"ל ובמשרד הביטחון ד"ר אדמסקי עסק במחקר מודיעיני ובתכנון אסטרטגי של מדיניות ביטחונית.