דף הבית > תרמיל חיי
תרמיל חיי
תקציר
מאיר ניצן, ראש העיר המיתולוגי של ראשון לציון ומי שכיהן בתפקיד זה במשך עשרים וחמש שנה, לשעבר קצין בכיר בצה"ל, אינו רואה את עצמו ככותב מקצועי, ודאי שלא סופר. ספרו זה, כשמו כן הוא: כמוהו כתרמיל שנשא המחבר על שכמו לאורך חייו ואסף בתוכו זכרונות, עשייה מרובה ואנקדוטות, הכרת טובה, תקוות וגם אכזבות, ובעיקר תובנות ייחודיות לו.
בתרמיל חיי מאוגדים זכרונות אישיים מנעורים ברומניה שלפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, השופכים אור על ההווי המשפחתי והדמויות המרכזיות בחייו של המחבר, שכל אחת מהן מייצגת פן חשוב ומשמעותי של התקופה, צבעיה וערכיה. משם נוטל ניצן את הקורא אל העלייה ארצה אחרי תום המלחמה, בדרך לא דרך ואחרי הגליה לקפריסין של אלפי העולים שהפליגו בשתי אוניות רצועות. כאן מתמודדת המשפחה עם חבלי הקליטה בארץ, תחילה במעברה בפרדס חנה ואלחר מכן ביפו. בהמשך מתגייס ניצן הנער לשירות צבאי בימיה הראשונים של ישראל כמדינה עצמאית, שירות שהתמשך לאורך שלושים ושלוש שנה בהקפדה על חובת המשמעת למערכת הצבאית, ועם זאת תוך שמירה חסרת פשרות על יושרה האישית ועל ערכים שהוא מאמין בהם.
ניצן ליווה את הקמת המדינה כמעט מראשיתה ותרמילו גדוש באהבת הארץ ובהכרה העמוקה בזכותו של העם היהודי לחיות בה, בזכות ולא בחסד. הוא מביא סקירה מתומצתת של ההיסטוריה הישראלית, מימי התנ"ך ועד ימינו אלה, ומתעכב על תהליך ההקמה של מדינת ישראל דרך העליות השונות, תוך מאמץ של הבריטים, שקיבלו את המנדט על ארץ ישראל, פלשתינה דאז, לבלום את גלי העלייה שגברו והתעצמו בעקבות מלחמת העולם השנייה. הכותב אינו חוסך את שבטו מהבריטים כשהוא מזכיר שהבטיחו לאפשר לעם היהודי לבנות בישראל את ביתו, ותחת זאת שמו לו רגל, הציבו איסורים שימנעו את ביצוע ההחטלה, והתסיסו את הערבים המקומיים ואת היהודים אלה כנגד אלה, נאמנים לשיטת ה"הפרד ומשול".
לבסוף פורש בפנינו מאיר ניצן את חזונו למדינת ישראל מתוקנת, שנזכה בה אם נפעל בכמה מישורים עיקריים - שינוי שיטת הממשל והארגון הפוליטי, והגעה לשלום בר-קיימא עם שכנינו הפלסטינים, בפשרה הדדית ובחלוקה שוויונית של משאבי הארץ.
בתרמיל חיי מאוגדים זכרונות אישיים מנעורים ברומניה שלפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, השופכים אור על ההווי המשפחתי והדמויות המרכזיות בחייו של המחבר, שכל אחת מהן מייצגת פן חשוב ומשמעותי של התקופה, צבעיה וערכיה. משם נוטל ניצן את הקורא אל העלייה ארצה אחרי תום המלחמה, בדרך לא דרך ואחרי הגליה לקפריסין של אלפי העולים שהפליגו בשתי אוניות רצועות. כאן מתמודדת המשפחה עם חבלי הקליטה בארץ, תחילה במעברה בפרדס חנה ואלחר מכן ביפו. בהמשך מתגייס ניצן הנער לשירות צבאי בימיה הראשונים של ישראל כמדינה עצמאית, שירות שהתמשך לאורך שלושים ושלוש שנה בהקפדה על חובת המשמעת למערכת הצבאית, ועם זאת תוך שמירה חסרת פשרות על יושרה האישית ועל ערכים שהוא מאמין בהם.
ניצן ליווה את הקמת המדינה כמעט מראשיתה ותרמילו גדוש באהבת הארץ ובהכרה העמוקה בזכותו של העם היהודי לחיות בה, בזכות ולא בחסד. הוא מביא סקירה מתומצתת של ההיסטוריה הישראלית, מימי התנ"ך ועד ימינו אלה, ומתעכב על תהליך ההקמה של מדינת ישראל דרך העליות השונות, תוך מאמץ של הבריטים, שקיבלו את המנדט על ארץ ישראל, פלשתינה דאז, לבלום את גלי העלייה שגברו והתעצמו בעקבות מלחמת העולם השנייה. הכותב אינו חוסך את שבטו מהבריטים כשהוא מזכיר שהבטיחו לאפשר לעם היהודי לבנות בישראל את ביתו, ותחת זאת שמו לו רגל, הציבו איסורים שימנעו את ביצוע ההחטלה, והתסיסו את הערבים המקומיים ואת היהודים אלה כנגד אלה, נאמנים לשיטת ה"הפרד ומשול".
לבסוף פורש בפנינו מאיר ניצן את חזונו למדינת ישראל מתוקנת, שנזכה בה אם נפעל בכמה מישורים עיקריים - שינוי שיטת הממשל והארגון הפוליטי, והגעה לשלום בר-קיימא עם שכנינו הפלסטינים, בפשרה הדדית ובחלוקה שוויונית של משאבי הארץ.
0 ביקורות
