מסע חייו
סמי מיכאל, שהלך לעולמו ב-1 באפריל 2024 בגיל 97, היה דמות בולטת בספרות ישראל ומגן על זכויות חברתיות ואזרחיות. נולד בבגדד, עיראק, ב-1926, דרכו של מיכאל להיות מחבר מוערך בארץ המקלט שבחר, ישראל, הייתה מורכבת ומעוררת השראה. חייו המוקדמים בבגדד הוכתמו על ידי פוגרומים של פרעות פרהוד ב-1941, מה שהוביל אותו להצטרף לתנועה הקומוניסטית התת-קרקעית. לאחר שנים, עם פרוץ מלחמת העצמאות בישראל, התדרדרה מצבם של היהודים בעיראק, ומיכאל, שהיה מטרה גם כיהודי וגם כקומוניסט, ברח לאיראן, ומשם, בעזרת הסוכנות היהודית בטהראן, הגיע לישראל באפריל 1949.
בהגיעו לישראל, סמי מיכאל נתקל במציאות חברתית ותרבותית מורכבת, במדינה שנאבקת לקבל מאות אלפי עולים חדשים ממזרח ומערב. מיכאל, שלא הסכים עם הגישה המונוליטית והתרבותית הכופה של מדיניות "כור ההיתוך", חיפש להציב את עצמו בתוך התפר התרבותי, תוך שמירה על זהותו הייחודית. מקצועית, הוא התפרנס כעיתונאי בעיתון הערבי אל-איתיחאד בחיפה, מתוך תחושת מחויבות לדווח ולשתף את חיי העולים החדשים והאתגרים שהם חווים.
במהלך השנים, מיכאל הפך לפעיל קומוניסטי, אך ב-1955, לאחר שנחשפו לו פרטים מדאיגים על התנהלות התנועה, הוא עזב את המפלגה לצמיתות. הוא עבד כהידרולוג במשרד החקלאות למשך 27 שנה (1955–1982), תוך לימודי הידרולוגיה, פסיכולוגיה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה.
לאחר שנים של שתיקה ספרותית, בראשית שנות ה-70, חזר מיכאל לכתוב, הפעם בשפה העברית בלבד. יצירתו הספרותית נבדלת ברגישותה החברתית והאנושית, והוא נחשב לאחד ממובילי השינוי הספרותי שחל בישראל מאז אמצע שנות ה-70. מיכאל הותיר אחריו ירושה ספרותית עשירה ומורכבת, שחקרה נושאים של זהות, שייכות, והתמודדות עם החברה המגוונת של ישראל. הוא נחשב לאחד הסופרים החשובים ביותר בישראל, שתרומתו לספרות ולחברה הישראלית אינה נשכחת.
תרומתו לספרות בעברית
במהלך השנים בישראל, סמי מיכאל הפך לסמל של מחאה חברתית ותרבותית דרך עטו. עם פרסום 11 רומנים, שלושה ספרים העוסקים בנושאים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים שהפכו להיות פופולריים ורבי מכר ועוד שלושה מחזות, וספר ילדים, הוא הותיר חותם בלתי נשכח בלב הקהל הישראלי ומעבר לו. רוב יצירותיו של מיכאל יצאו לאור על ידי הוצאת "עם עובד".
"חצוצרה בואדי" הוא אחד היצירות הבולטות והמוכרות ביותר של מיכאל, המספר על סיפור אהבה קסום ומסובך בין נגן חצוצרה יהודי לסטודנטית ערבייה-נוצרייה בחיפה, העיר שבה הוא בחר להתיישב. הספר זכה להצלחה רבה ושימש כחלון למראה ההטרוגניות התרבותית בישראל.
הספר נכתב ברקע של ואדי ניסנס, שכונה ערבית בחיפה, ומציע תיאורים עשירים, מרתקים וצבעוניים של החיים בעיר הצפונית. "חצוצרה בואדי" מתאר את האהבה הבלתי צפויה שנוצרת על רקע מורכבות תרבותית, ומציע תקווה לשינוי ולהבנה הדדית עמוקה יותר. מיכאל מציג בספר זה, כמו בשאר יצירותיו, את הפלורליזם התרבותי והחברתי של ישראל בצורה שכמעט ואינה מתפשרת על האמת הקשה, אך עם זאת מותירה מקום לאופטימיות.
במהלך הקריירה הספרותית העשירה והמרובה פנים של סמי מיכאל, הוא כתב רומנים שחקרו מגוון רחב של נושאים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. מיכאל, בעזרת סיפורים אישיים ורבי דמיון, הציע פרספקטיבות על החיים בישראל ומעבר לה, תוך שהוא מתמקד בדמויות שמייצגות "האחר" בחברה. הנה תמצית קצרה על שלושה מספריו הבולטים, שכל אחד מהם מציע חלון לעולמו העשיר והמורכב:
ויקטוריה - רומן שמתרחש בעיראק וסוקר את חייה של משפחה יהודית ברקע ההיסטורי והתרבותי של המדינה, תוך חקירה של זהות ושייכות.
חסות - עוסק בסיפורם של דמויות שונות המנסות למצוא מקלט וביטחון בעיר חיפה, בישראל, ומתמודדות עם המתחים האתניים והפוליטיים בחברה.
יונים בטרפלגר - מספר על קשרים בינאישיים ומשפחתיים על רקע מרדף אחר חלומות ותשוקות אישיות בתוך המסגרת המורכבת של החיים במדינת ישראל.
מורשתו והשפעתו על החברה הישראלית
הכישרון הספרותי של סמי מיכאל נוצר מתוך מסע חיים מרתק, שהחל בהגירתו מעיר הולדתו בגדד ונמשך בהתמקדותו בחיים במדינתו החדשה, ישראל. עבודתו הספרותית ניזונה מהתמודדויות עם זהות, שייכות, והבנה דו-תרבותית, שהוא הטמיע בכל יצירה תוך השתמשות באלמנטים כגון הומור, אירוניה, אמפתיה וסובלנות. סגנון הכתיבה הנקי והישיר של מיכאל הפך אותו לאחד הסופרים הבולטים והמשפיעים במערכת הספרותית הישראלית.
מיכאל התייחס לעצמו קודם כל כיהודי, יורש למסורת התרבותית העתיקה והעשירה של יהודי בבל, ולא ראה בישראל את ביתו האידיאלי והסופי לכל היהודים. הוא האמין כי הגולה מהווה צורה דינמית וחיובית נוספת לחיי יהדות, השונה מההתיישבות בישראל אך לא נחותה לה. החלטתו לבחור בישראל כמקום מגוריו נבעה מקשר רגשי עמוק לארץ ולנופיה, מה שהוביל אותו להגדיר את עצמו כפטריוט ישראלי, ברגש של אהבה ומחויבות לנוף ולמקום, ולא מתוך אידיאולוגיה ציונית מסוימת.
היצירות של מיכאל, המשקפות את מסע חייו האישי והקולקטיבי, מציעות לקוראים הזדמנות לצלול לעומקם של נושאים אנושיים וחברתיים מורכבים, תוך חקירה עמוקה של משמעויות של זהות, בית, והשייכות לתרבות ולמקום. הדמויות שביצירותיו נושאות בחובן את הסיפורים האישיים של המורכבות האנושית והחברתית. כל יצירה מהווה חלון אל עולמו הרב גוני והעמוק של מיכאל, תוך הצגת תמונה מרהיבה ומלאת רגש של החיים במזרח התיכון, ובפרט בישראל, עם כל האתגרים והיופי הטמונים בהם.
בפטירתו סמי מיכאל, אנו נפרדים מאחד הקולות החשובים והמשפיעים ביותר בספרות הישראלית, שהניח חותם בלתי נמחק על תרבות וחברה. הוא השאיר אחריו מורשת של כתיבה אמיצה ורב גונית, שתמשיך להדהד למשך הדורות.
יהי זכרו ברוך.
