אֵיךְ נוּכַל לַעֲזוֹר מְעַט לְאֵלִי כֹּהֵן? אֵיךְ נוּכַל לְהַגִּיד לוֹ, שֶׁהַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה שֶׁבְּעוֹד שְׁנָתַיִם, בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל תִּכְבֹּש מִסּוּרְיָה אֶת רָמַת הַגּוֹלָן, אוּלַי בִּזְכוּת הַמֵּידָע שֶׁהוּא הֶעֱבִיר לַ´מוֹסָד´? וּמָה לֹא רָצִינוּ לְסַפֵּר לוֹ, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ?

נוח הקטן מחליט לצאת בעקבות חלומו.
הוא רוצה למצוא את הדרקון שלו, את הדרקון האמיתי.
לפעמים חלומות מתגשמים, ולפעמים לא.
אבל בטוח שאם יוצאים לחפש אותם, מגלים עולמות מופלאים.

ארז קיבל מתנה סביבון אך סביבונים היו לו ארבעה
הוא מחליט להשליך את סביבונו הישן
הסביבון העצוב מתגלגל עד שמגיע למפתן ביתה של
ילדה עצובה שלה סביבון לא היה
הסיפור מעביר את מושג הנתינה
וטמעת המסר - נס גדול היה פה

בָּעוֹלָם שֶׁבּוֹ מַרְבִּים לְהַשְׁלִיךְ וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָה שֶׁהִתְיַשֵּׁן וְהִתְבַּלָּה, מְלַמֶּדֶת הַמַּעֲשִׂיָּה בְּאֹפֶן חָבִיב

כֵּיף לִקְרֹא סִפּוּר עִם אַבָּא אוֹ עִם אִמָּא, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
לְהַרְגִּישׁ גּוּף נוֹשֵׁם וְאוֹהֵב, לַעֲקֹב אַחַר הָאִיּוּרִים, לְדַמְיֵן עוֹלָמוֹת עַתִּיקִים.

כֵּיף לְגַלּוֹת אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ.

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ לִילָדִים הוּא מֵיזַם דֶּגֶל שֶׁל הוֹצָאַת יְדִיעוֹת סְפָרִים, שֶׁנֶּהֱגָה מִתּוֹךְ הַשְׁקָפָה כִּי יְלָדֵינוּ רְאוּיִים לְהֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנִית עִם הַחֻמָּשׁ, בְּסִיס הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ כְּעַם. לָרִאשׁוֹנָה נִכְתְּבוּ וְעֻבְּדוּ כָּל פָּרָשׁוֹת הַתּוֹרָה, לְפִי הַסֵּדֶר, בְּאֹפֶן שֶׁמֻּתְאָם לִילָדִים דָּתִיִּים וְחִלּוֹנִיִּים כְּאֶחָד.

קארינה, גיבורת הסיפור, היא נערה שבדית המסיימת את לימודיה התיכוניים ומתלבטת בהמשך דרכה. "סעי לישראל" מציעה לה סבתא. ישראל, מה פתאום ישראל?! מתפלאה קארינה. רעיון כזה מעולם לא היה עולה בדעתה. מדוע מכל ארצות העולם דווקא לנסוע לישראל?

סיפור אימה בחרוזים, עם סוף נפלא (טוב, לא נגזים - עם סוף סביר, אפילו טוב), בהשתתפות אב, בת ודב.

תכירו את אוק וגלק, ילדי המערות הכי מדליקים בפריהיסטוריה. ככשער זמן מיסתורי מביא