עמנואל לוינס הוא מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, ורבה חשיבותו לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת.

השורשים האינטלקטואליים של המאה העשרים מרוסו עד פוקו

כוריאוגרפיה של בעיות שופך אור על מערכת היחסים בין הפילוסופיה של ז´יל דלז למחול ולמופע הנסייניים בעבודותיהם של שבעה כוריאוגרפים אירופאיים מובילים: קסבייה לה רואה, ג´ונתן בארוז, בוריס שרמץ, אסתר סלמון, מטה אינגווארטסן, יפטה ואן דינטר ויאן ריטסמה. השילוב בין ניתוח עמוק של שבע העבודות פורצות הדרך, בהן Self Unfinished מאת לה רואה (1998) ו-Weak Dance Strong Questions (2001) מאת בארוז וריטסמה, לבין דיון פילוסופי בגוף, בתנועה ובזמן במופע, כמו גם ברעיונות כמו תיאטרליות, היפעלות, אימפרוביזציה ותהליך, מגלה את יכולתה של הכוריאוגרפיה "להביע" מחשבה. כוריאוגרפיה של בעיות כוללת קומפוזיציה של נתקים בין תנועה, גוף ומֶשֶך במופע במטרה להכות את התחושתיות בהלם שיקשה על יכולת הזיהוי. הספר מציע תובנה מעשית על אודות חומרי היסוד של הכוריאוגרפיה: הוא מאפשר לצופים, מנוסים ומתחילים כאחד, לבחון בפרוטרוט כיצד יצירה, ביצוע ונוכחות, במחשבה כמו גם בפרקטיקה, ממציאים כיום מחדש את המופע והמחול.

מחברי הטקסטים המופיעים כאן - אישים כמו עמנואל קאנט, לודוויג ויטגנשטיין, דייוויד יום, מקס ובר וויליאם ג´יימס - משתייכים לפנתיאון של ההגות ושל היצירה האנושית. הקורא מוזמן להעמיק את היכרותו עם רעיונותיהם, המוגשים כאן בלבוש עברי נגיש, בלוויית מבואות והערות מאירות עיניים.

הפחד לצאת אל העולם ולפעול בו, כמו התשוקה לצעוד בשבילי החיים ללא אימה ולהשיג את אשר נחפוץ, גועשים בנפשנו כל עוד מפעמת בה האהבה-כל עוד לא גברו עליה היאוש, החידלון וההשלמה.