צדק פואטי

הדברים הבאים נכתבים לרגל הוצאתו לאור של ספרי: "צדק פואטי, תיקונים שירים וסיפורים קצרים. אתגרי אמונה וכפירה על אלוהים אדם וחברה". ניתן להשיגו כעת בחנויות הספרים הרגילות והמקוונות.אחת מן השאלות הדרמטיות ביותר בפילוסופיה של העת החדשה היא האם קיימת זיקה בין אתיקה לאסתטיקה, ואם כן, מה טיבה. במילים פשוטות יותר, האם יצירת אמנות אמורה להניע את הצופים בה להתנהגות מסוימת בחברה, או שמא די לו לאמן שהצופה ביצירתו יחוש חוויה אסתטית גרידא? האמנות, ככל שהיא נעשית מודרנית יותר כך היא מנסה להשתחרר מכבלי המוסר. האמן המודרניסטי המערבי עושה אמנות לשמה מבלי לעסוק במניעיה או במטרותיה ומבלי לחוש צורך לנמק את טיב יצירתו.המשמעות הפוליטית של הנתק בין אתיקה לאסתטיקה ברורה למדי. שיטות מוסר פוליטיות כמו הקומוניזם והסוציאליזם גיבו את עצמן באמנות מרשימה למדי, אבל מרגע שהן פשטו את הרגל פשטה איתם גם אמנותם. מכאן ואילך נעשה הציבור זהיר יותר באמנות שבאה מטעם ארגון כלשהו. ניסיונות לרתום את האסתטיקה לטובת הפוליטיקה נתקלים בבוז ובשאט נפש מצד חלקים רחבים בציבור. כך למשל היינו עדים למחלוקת הקשה שהתעוררה סביב נוכחות דמויות ותכנים כאלה ואחרים בחגיגות השבעים למדינה. המדובר בטקס על הר הרצל, באירוע שרוב אם לא כל מרכיביו אמנותיים, או לפחות אמורים להיות אמנותיים.