כרך זה של "הטור השביעי" כולל את הטורים שפרסם אלתרמן ב"דבר" בשנים 1954-1952 .

ספר שיריה החדש, עומד כולו על שפת האור, ליתר דיוק, על שפת דמדומי האור - השקיעה והזריחה.

רוֹנִית הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה הַמְּנוֹחָה שֶׁתָּנוּחַ עַל מִשְׁכָּבָהּ בְּשָׁלוֹם,

זוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נָחָה עַל זֵרֵי דַּפְנָה בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת וְלֹא נָשְׂאָה תְּאָרִים בְּחַיֶּיהָ, מִלְּבַד אוּלַי הַתֹּאַר אָחוֹת שֶׁל אָחִיהָ וְגַם רַחְמָנִיָּה

וְאֶת הַתֹּאַר אִמָּא שֶׁנִּתַּן לָהּ בְּרֶגַע הֻלַּדְתִּי וְנִלְקַח מִמֶּנָּה בְּמַרְבִּית שִׁירַי לַמְרוֹת שֶׁעֲדַיִן אִמִּי הִיא,

לֹא תִּזָּכֵר אַף פַּעַם כְּמִישֶׁהִי חֲשׁוּבָה מִלְּבַד לִי וּבִגְלָלִי

וְגַם בִּגְלַל כַּמָּה קְטוּעֵי גַּפַּיִם שֶׁהֶעֱמִידָה עַל הָרַגְלַיִם

בְּאוֹתָהּ הָעֵת מַמָּשׁ

כְּשֶׁקָּטְעָה אֶת אֵלֶּה שֶׁלִּי