להזכיר, ללמד, לענות, לתודה, ליום השבת, למנצח – אנחנו קוראים את מזמורי תהלים בגעגועים ובתקווה, בלב נכון ובנפש צמאה.

המזמורים מספרים לנו סודות ומגישים לנו הוד והדר, חורזים מילה למילה ומגלים עולמות טמירים. אין לנו שירים נאמנים מאלה. כל אימת שנבוא אליהם נמצא את מבוקשנו.

מאה וחמישים קריאות אישיות בספר זה, כנגד מאה וחמישים פרקי תהלים. בנימין לאו מתעכב על כל מזמור ומציע לו אופן קיום חדש: פנימה.

מפגשו של לאו עם מזמורי תהלים הוא למעשה דיאלוג פנימי הקשוב לשני מקורות: האחד – מילות המזמור ששוברות מחיצות ואומרות קדושה; השני – משמעותן הסגולית של המילים, כפי שהן מהדהדות בנפשו ברגע הקריאה.

בספר כלולים כל ק"ן המזמורים, ולצדם מסתעפות הקריאות.

לאו מדייק ובה בעת מגלה מעוף מחשבתי. הוא מציע לנו תהלים כפי שעוד לא קראנו. תהלים שנוכל לדבר גם אל עצמנו.

כשלושה וחצי מיליארד בני אדם בעולם מאמינים בקיומו של אלוהים, בדרך זו או אחרת.  הייתכן שכולם טועים?  ספר זה מטיח ללא מורא את השאלה, האם אלוהים באמת קיים?  והאם כל האנרגיה האדירה המושקעת על ידי מיליארדי המאמינים בנוכחותו בחייהם אינה אלא המצאה אנושית שסחפה את האנושות אל שקר ענק, חובק עולם ומלואו?

מילות הקסם "אזן מלין תבחן" – שאבן עזרא עצמו מצטט מאיוב ל"ד, 3 – מיטיבות לבטא את אחיזתו האיתנה של ראב"ע בדרך הפשט, הבוטחת בכך שאוזנו של המפרש, הבקיא במקרא ובלשונו וכפוף לצווי ההיגיון והסבירות, אכן מיטיבה לשמוע את דברו של הכתוב לאמיתו. מטרת הספר היא לא רק לכנס שלושה-עשר ממחקריו של המחבר על דרכו הפרשנית של בעל הפשט הגדול, ולפרסם לראשונה בעברית שלושה שראו אור רק באנגלית, אלא גם לתקנם, לעדכנם, להשלימם ולהרחיבם. ההפניות הפנימיות וארבעת המפתחות מבריחים את פרקי הספר ועושים אותו במידה רבה לחטיבה אחת. הספר עוסק בשאלות-היסוד של פרשנות אבן עזרא ותפיסת הדרש, הגדרת הפשט, יחסי הגומלין עם קהל היעד, סודות ורמזים, לחצים פולמוסיים ובקשת האמת, ביקורתיות ושמרנות, המחלוקת העקרונית עם חכמי התלמוד (בעיקר רשב"ם), יחסו להיסטוריה ולמדעים, הפרשן בכבלי זמנו, המפרש שהיה למפורש ותולדות כתיבת פירושים לפירושיו

חורבן בית המקדש השני חִייב שינוי כיוון. כשלון המרד הגדול והיעדרו של בית מקדש הכתיבו תנאים חדשים להתפתחות היהדות. רבן יוחנן בן זכאי הוביל את המנהיגות ליבנה והחל במפעל אדיר של שיקום היהדות דרך היצירה של בית המדרש. מעתה, יבנה תהפוך לסמל של מתינות...

מספר על ההרפתקאות המרתקות של יונה, שבעקבותיו יצאו שני המחברים למסע בים ספרותנו לדורותיה,

הסיפורים הפותחים את ספר בראשית, ולאמיתו של דבר את התורה כולה, הם סיפורים מלאי משמעות, עמוסי ציפיות ותקוות כמו גם אכזבות ונפילות כואבות. אלה הם סיפורי ראשית שמספרים ´איך הכול התחיל´, ומתארים נקודות התחלה אידיאליות, שטומנות בחובן גם השקפת עולם כוללת על האדם ועל המציאות שסביבו.

פרקים א-יא בספר בראשית מתארים התחלות מגוונות, אך בראש כולן יש למנות את בריאת המציאות הפיסית, התחלת מערכת היחסים החברתית, ראשית עמידת האדם מול אלוהיו, האכזבה הראשונה של האדם מעצמו ומאלוהיו, שבאה אף לצד קנאה ורצח, ואף ייסוד העמים, לאומיות ותרבות. התחלות אלו אינן פועלות בנפרד זו מזו. הן שזורות זו בזו ומשפיעות זו על זו, ובכך נחשפות נקודות התחלה שונות כשרשרת שבונה עולם מורכב וסוער. כדרכו של הסיפור המקראי, גם סיפורי הראשית מגלים טפח אך מכסים טפחיים, ולא פעם, דווקא המסרים החבויים הם עיקר מגמתו.

בראשית – סיפורן של התחלות הוא ניסיון לנתח את הסיפורים לפי סדרם ולפי זרימתם הטבעית, והקורא מוזמן לצאת למסע שמתחיל עם בריאת עולם ואדם, לבחון את כשליו, ולתהות על אופייה של המציאות החדשה שהתהוותה לאחר חורבנו של העולם הישן.