המלחמה היא מלחמת ששת הימים והספר הוא חלקי יומן המביאים בפרגמנטים מרוכזים - מקודת מבטה של ילדה בת שתים עשרה - את חוויותיה והרהוריה.

בספטמבר 2002 מחליט ינון מועלם, מלחין ואמן כלי הקשה מזרחיים, בן להורים ממוצא עיראקי, לעזוב את ביתו שבתל אביב ולעקור לאיסטנבול; 

סיפורו האישי של תא"ל במיל´ עודד טירה, שהיה מפקד פינוי חבל ימית, קצין תותחנים ראשי, מי שהקים את ´פיניציה אמריקה ישראל´,

לרוב, בוגרים של תכניות ריאליטי, במיוחד אלו שיצאו את "אח הגדול", נוטים לשתוק. חלקם אוהבים את המכונה שקלטה אותם לקרביה וחלקם חוששים מתביעה. החוזה שחתמו עליו מבצבץ בתודעה בכל פעם שרוח מרדנית מציעה להם לחשוף מה קרה שם באמת.

המשוררת קדיה מולודובסקי קנתה מקום של כבוד בישראל בזכות ספר שירי הילדים שלה, פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, ותרגומיהם הנודעים. אך תרגומי שירתה הלירית הגדולה ביידיש, שנפרשה  על פני יובל שנים, בפולין, ארצות הברית וישראל, לא זכו לראות אור בספר, למרות שעשרות רבות משיריה תורגמו לעברית בידיהם של מיטב היוצרים: נתן אלתרמן, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, מרים ילן־שטקליס, שמשון מלצר, דב סדן, זלמן שז"ר ועוד רבים אחרים. מרבית תרגומי השירים הותקנו לשם הוצאתם לאור בספר בשנת 1948 בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומסיבות שונות התוכנית לא יצאה אל הפועל. במסגרת עבודות מחקר אקדמיות נתגלו ונחשפו מסמכים הקשורים לתוכנית הוצאת הספר לאור, ונמצאו כשבעים תרגומי שיריה של קדיה מולודובסקי, כמעט מכל תקופות יצירתה, חלקם גנוזים בארכיונים בכתב יד, וחלקם נשכחים בין דפי עיתונים ישנים.

בספר זה מובאים תרגומים אלה, ולצדם שירי המקור ביידיש. כמו כן מובאים סקירה מקפת של קובצי השירים של קדיה מולודובסקי, באורים והערות היסטוריות וספרותיות לכל אחד מהשירים וביוגרפיות של המתרגמים וקשריהם עמה. אחרית דבר מקפת, המאירה את הביוגרפיה התוססת של המשוררת ואת ההקשרים ההיסטוריים, הפואטיים והלאומיים־יהודיים לשירתה, מאפשרת לקוראים לעמוד על סגולותיה המיוחדות.

שירתה של קדיה מולודובסקי מייצגת את הדינמיות המרתקת של ספרות יידיש בתקופות פולין שבין מלחמות העולם, גלי ההגירה הגדולים לאמריקה, ימי השואה, ההתעוררות הציונית לנוכח המאבק להקמת מדינת ישראל וראשית תקומתה, וגורלה של שפת יידיש ותרבותה במכבשי המציאות והזמן. השתקעותה הקצרה של קדיה מולודובסקי במדינת ישראל פותחת צוהר לקורות שפת יידיש ותרבותה במדינה הצעירה.