מבחר מכתבים, נאומים, מאמרים והספדים אשר נכתבו ונאמרו במשך שנות פעילותו הציבורית של הרב שלמה גורן בהיותו הרב הראשי לצה"ל, הרב הראשי לתל אביב והרב הראשי לישראל. תקופה מכוננת זו של הקמת צבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל, העמידה את הרב גורן בצמתים מרכזיים שבהם הביע את משנתו הרוחנית הייחודית והאמיצה בענייני מדיניות ציבורית, חינוך, הציונות ומדינת ישראל, יחסי דתיים וחילוניים ודת ומדינה.

כוונת הספר היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לבורא עולם. ספר זה הוא פנייה נרגשת בשם כל עם ישראל

קריאה חדשה ורעננה בסיפורי התנ"ך, מלאת תובנות אקטואליות: דמויות נשים מוכרות הופכות לבעלות יצרים ואופי חדש.

בעברית רהוטה, בהומור מושחז, במאור פנים ובמקוריות חד־פעמית עוזר לנו טהרלב לחשוף בספרו על ברכי אבות את סודותיה של היצירה הזאת ולהתבונן בה באופן חדש לגמרי, מאוד ישראלי ומאוד יהודי. להתענג, לצחוק וללמוד בעת ובעונה אחת.

דרשות פוסטמודרניות למועדי ישראל

´גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה´ (בבלי, נזיר כג ע"ב; הוריות י ע"ב). מסר זה של רב נחמן בר יצחק מערער על אחד מעקרונות היסוד של העולם הרבני, והוא שיש לקיים מצוות ולהימנע מעבירות. מחקרים רבים הוקדשו לרעיון החטא לשם שמים בתנועת השבתאות ובחסידות, אולם מקורותיו התלמודיים של הרעיון הוזנחו. הספר חטא לשם שמים: ´עבירה לשמה´ בעולמם של חכמים, מאיר פן ייחודי, עלום ומסתורי זה בעולם הרעיונות והדעות של חכמים.

המונח ´עבירה לשמה´ הוא מונח סתום וחידתי ובפירושו התקשו רבנים וחוקרים. המחבר מציע, לראשונה במחקר, ניתוח של רעיון החטא לשם שמים בספרות התלמודית. משורטטת בו התשתית הרעיונית שקדמה למונח, כיצד הובן בתקופה שבה נוצר ונוסח וכיצד הצליח העולם הרבני להכיל רעיון רדיקלי זה, המערער על הסדר המקובל, אל תוך התלמוד, הטקסט הקנוני של העולם הרבני. נוסף על כך נדון בו הביטוי המעשי של רעיון החטא לשם שמים בעולמם של חכמים.

מה קורה כאשר בוגר יחידה 8200, איש מודיעין וחקירות, שפיתח שיטה ייחודית לניתוח גרסאות – בדיקת אמינותן ופיצוח המידע המוכמן בהן – ניגש לתנ"ך, ספר שהוא כל כך אוהב ומכבד?

דן באתגרים השונים שעמדו בפני היהודים לאחר שגורשו מן העיר: ארגון קהילה יהודית, מציאת פרנסה, ושמירה על קשרים עם העיר ממנה גורשו.

 "כשאוהבים, השמש הרגילה צהובה מהרגיל והציפורים הרגילות שרות מקסים. אבל כשעצובים השמש מסנוורת, באסה, והציפורים האלה עושות לי חור בראש... את העולם לא רואים בעיניים, מכיוון שהעיניים רואות את מה שמראים להן."

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.