אומרים שכשאתה נוקם במישהו אתה מאבד את התמימות.

“ניצלתי כוח, השתמשתי במוח, אבל הלב הוביל את ההיגיון אל מקום שבו המטרה נשכחה והסכנה התקרבה. 

איליה ברודסקי, מיתומי השטעטל, יהודי ללא ארץ, שגורש מרוסיה הבוערת בפוגרומים מתחיל את מסען באירופה לצד אחותו אולגה. בווינה, הוא נתקל בתיאודור הרצל הצעיר, עלם מגונדר שעושה את צעדיו הראשונים בחוגים הספרותיים. אותו מפגש אקראי אותו האיש שכעבור מספר שנים יביא לעולם את חזון מדינת ישראל, יגרום לתהפוכה בחייו של איליה ברודסקי. בלונדון, שם איליה מתרועע עם חבורות האנרכיסטים של ה"איסט־אנד" ואחרי כן, בפריז, הוא עוקב בדריכות אחר דמותו של הרצל. שני גורלות מנוגדים ובכל זאת סימטריים כל־כך, זהו לב לבו של אותו רומן גראפי עוצמתי המעמת בין שני פלגים של החשיבה היהודית: מורשת הגלות מול השאיפה לארץ המובטחת. בעוד אירופה של המאה העשרים ואחת עדה להתפרצויות מאבקים לאומניים ומלחמות זהות נגד אלו התרים אחר מקלט, קולו של איליה ברודסקי מדמיין עבורנו ארץ למען אלו שסבלו אבדן מוחלט.