הרצל-חוזה המדינה. איזה מין ילד היה תאודור הרצל? מתי החליט שצריכה לקום מדינה ליהודים?

יורם טהרלב – פזמונאי, משורר וסופר לילדים- הוא אחד מהיוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי. כתב מאות שירים ופזמונים ופרסם עשרות ספרים לילדים ולמבוגרים. ספרו המחורז נֹחַ,המספר בהומור ובשנינות על נח הנגר, בונה התיבה, מוגש לקוראים במהדורה מעודכנת המלווה באיורים מחודשים של דני קרמן.

בדרכם לכינוס באוסטרליה, טינטין, שלג, קפטן האדוק ופרופסור קלקולוס מקבלים טרמפ במטוסו הפרטי של

בספר זה אנו פוגשים את החברים הטובים של יעלי, שהם מפתח סול ונגינה רגישים ומיוחדים,

דליה רביקוביץ (2005-1936) היא מהמשוררות האהובות והמוערכות ביותר בארץ. היא נולדה ברמת גן. כשמלאו לה שש התייתמה מאביה ועברה עם אמה ועם אחיה התאומים לקיבוץ גבע. מגיל שלוש עשרה התגוררה  אצל משפחות אומנה בחיפה. כשהתבגרה עסקה בהוראת ספרות בבית ספר תיכון, ולאחר מכן עסקה בביקורת תאטרון ובתרגום, בעיקר של ספרים לילדים.

מַדּוּעַ נוֹהֲגִים לְשַׂחֵק בִּסְבִיבוֹנִים בְּחַג הַחֲנֻכָּה?
מַדּוּעַ אוֹכְלִים פֵּרוֹת יְבֵשִׁים בְּט”וּ בִּשְׁבָט?
מַדּוּעַ מִתְחַפְּשִׂים בְּפוּרִים?

בַּר וְגַל אוֹהֲבִים לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת וְלָחוּד חִידוֹת עַל הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, אֲבָל לֹא תָּמִיד הֵם יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת. לָכֵן הֵם שְׂמֵחִים כְּשֶׁהַצִּפּוֹר הַסְּגֻלָּה מַזְמִינָה אוֹתָם לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁבְּמַהֲלָכָן יָשׁוּבוּ לִזְמַנִּים קְדוּמִים וִיגַלּוּ אֵיךְ נוֹלַד כָּל חַג.

כְּבָר בַּגַּן נִפְגָּשִׁים הַיְּלָדִים עִם חַגֵּי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹגְגִים אוֹתָם, עַל פִּי כֹּל חַג לְמִנְהָגָיו.
סִדְרַת הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר-עָמִית, מְבִיאָה סִפּוּרִים מִן הַמְּקוֹרוֹת הָעוֹסְקִים בְּמַשְׁמָעֻיּוֹת הַחַגִּים, מַרְחִיבָה אֶת מָה שֶׁלּוֹמְדִים הַיְּלָדִים בַּגַּן וּבְכִתָּה א’ עַל מְקוֹרוֹת הַחַג, מִנְהָגָיו וְהַדְּמֻיּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בּוֹ.


עוֹד בַּסִּדְרָה:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה • יוֹם הַכִּפּוּרִים • סֻכּוֹת • שִׂמְחַת תּוֹרָה
פֶּסַח • יוֹם הָעַצְמָאוּת • ל“ג בָּעֹמֶר • שָׁבוּעוֹת

סיפור על מפגש בין  פלאי הטבע והיקום, לילדים קטנים עם חלומות גדולים.

זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל אִיצִיק, יֶלֶד חוֹלְמָנִי שֶׁאָהַב מְאוֹד לָשִׁיר וּלְשַׂחֵק בֶּחָצֵר עִם חֲבֵרִים. הַגֻּלּוֹת שֶׁהוּא קִבֵּל בְּמַתָּנָה הָיוּ בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. אַף פַּעַם הוּא לֹא רָאָה גֻּלּוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה. עֶשֶׂר גֻּלּוֹת נוֹצְצוֹת, מַבְרִיקוֹת, מַדְהִימוֹת בְּיָפְיָן. לְאַף אֶחָד בַּמּוֹשָׁבָה לֹא הָיוּ גֻּלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְאָז, יוֹם אֶחָד, הוּא קִבֵּל הַצָּעָה מַפְתִּיעָה.