בסך הכל דונו הוא ילד רגיל, חוץ מהמקרים שבהם הוא...

הַסִּפּוּר מִתְיַחֵס ל”חֲוָיַת הַשִּׁעֲמוּם” שֶׁל יְלָדִים מִזָּוִית שׁוֹנָה וּמְנַסֶּה לְהַרְאוֹת לָהֶם כִּי זֶה בְּסֵדֶר, לִפְעָמִים, גַּם לְהִשְׁתַּעֲמֵם.

שְׁלוֹשָׁה נַוָּדִים מַגִּיעִים אֶל כְּפָר קָטָן שֶׁאֲנָשָׁיו חַשְׁדָנִים וּמְסֻגָּרִים. 
יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ עַל אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְעַכְשָׁו הֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָם מַסְבִּירִים פָּנִים לְאוֹרְחִים. אֲבָל כְּשֶׁהַנַּוָּדִים, בְּחָכְמָתָם, מְפַתִּים אוֹתָם לְהָכִין יַחַד מָרָק מֵאֲבָנִים, מְגַלִּים אַנְשֵׁי הַכְּפָר שֶׁלָּתֵת זֶה גַּם לְקַבֵּל, וְשֶׁלִּהְיוֹת מְאֻשָּׁר זֶה פָּשׁוּט - מַמָּשׁ כְּמוֹ לְהָכִין מְרַק אֲבָנִים!

אֵלָה שֶׁל הַחֲתוּלִים הוּא סִפּוּרָהּ שֶׁל אֵלָה בַּת הָעֶשֶׂר וְשֶׁל אַרְבָּעָה חֲתַלְתּוּלִים שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת מְאוֹד וְדוֹאֶגֶת לָהֶם כָּל הַזְּמַן. אֲבָל אֵלָה דּוֹאֶגֶת לֹא רַק לַחֲתוּלִים, אֶלָּא לְכָל הָעוֹלָם, וְקוֹרֶה גַּם שֶׁטּוּב הַלֵּב שֶׁלָּהּ לֹא מִתְקַבֵּל בִּבְרָכָה.

בִּכְפָר קָטָן בְּאַפְרִיקָה הָרְחוֹקָה גָּדַל הַיֶּלֶד אָבֵרָה.
מָה הוּא עָשָׂה כְּשֶׁהַגְּדוֹלִים חָרְשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה?
הֶאֱכִיל אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְרָעָה אֶת הָעִזִּים.
וּמָה הוּא עָשָׂה כְּשֶׁנִּתְקַל בְּנָמֵר? טִפֵּס עַל עֵץ גָּבוֹהַּ!
וּמָה עוֹשֶׂה אָבֵרָה הַיּוֹם, כְּשֶׁהוּא כְּבָר גָּדוֹל בְּעַצְמוֹ
וְחַי רָחוֹק מֵהַכְּפָר שֶׁלּוֹ?
מְצַיֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁרָאָה כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד.

שֹׁהַם סְמִיט מְסַפֶּרֶת לִילָדִים אֶת סִפּוּרוֹ הָאִישִׁי הַמְּרַגֵּש
שֶׁל אַבְרָהָם פֶרְדוֹ (אָבֵרָה), שֶׁעָלָה מֵאֶתְיוֹפְּיָה וְלֹא יָדַע עַד
גִּיל מְבֻגָּר שֶׁנֶּפֶשׁ שֶׁל אָמָּן וְכִשָּׁרוֹן שֶׁל צַיָּר מִסְתַּתְּרִים בּוֹ.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נָטַל מִנְּכָדָיו מַחְבֶּרֶת וּצְבָעִים פְּשׁוּטִים וְהֵחֵל לְצַיֵּר תְּמוּנוֹת מִיַּלְדוּתוֹ. וּמֵאָז לֹא חָדַל.
סִפּוּרוֹ מְלֵא הַהַשְׁרָאָה שֶׁל אָבֵרָה הוּא סִפּוּרָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁנִּיצוֹץ שֶׁל כִּשָּׁרוֹן מִסְתַּתֵּר בָּהֶם, מַמְתִּין לְהִתְגַּלּוֹת.
צִיּוּרָיו הַמַּרְהִיבִים שֶׁל אַבְרָהָם פֶרְדוֹ, שֶׁמְּלַוִּים אֶת הַסִּפּוּר,
יֻצְּגוּ בְּתַעֲרוּכָה לִכְבוֹדוֹ בְּמוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל.

מה עושים כשהעבודה של אמא ואבא אף פעם לא נגמרת?
בעולם שאין בו רגע פנאי, היה לילדה אחת קטנה "רעיון מצויין..."

ספר ´משלילה´ הוא האוצר העתיק של חוכמת החיים, האוצר שעבר במשך מאות שנים מאב לבן ומבן לנכד, האוצר של הסיפורים העתיקים, אותם סיפורים בעלי ניחוח אלמותי, אשר גיבוריהם יישארו צעירים לנצח...