חלומותיה הקטלניים מאיימים להרוס אותה בלילות. לאורך כל מערכת היחסים שלהם

הוא לא התכוון. היא לא התכוונה. אבל מתישהו בין המנה הראשונה לקינוח, הם הימרו על החיים שלהם.
זהו יום הולדתה של מיה, ויואב מזמין אותה לארוחת ערב. בבית קפה. בקניון. אחר כך הוא אומר לה, בצחוק כמובן, שעכשיו, כשהיא

הים של וינה הוא קובץ סיפורים מפתיעים ועתירי דמיון הנובעים כולם מהעיר וינה. וינה הקיסרית של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, של מלון זאכר ושל קפה צנטרל;

הוא דרקון בן אלפי שנים, שופע חוכמה וידע. היא רק ילדה, שפחה צעירה שלא יודעת אפילו את שמה. שניהם חיים בפחד וברעב בפינה נידחת של סין, תחת מרותו של שומר הדרקונים הקיסרי: שיכור עצלן, אלים וחמדן. עד שיום אחד בוחר הדרקון לקחת שומרת חדשה, לו ולאבן הדרקונים היקרה שלו.

אנחנו‭ ‬מוצפים‭ ‬במידע‭ ‬שזורם‭ ‬אלינו: ‬מתוך‭ ‬רשת‭ ‬האינטרנט‭, ‬ספרים‭, ‬עיתונים‭ ‬ומגזינים‭..

בעשרים הסיפורים כובשי הלב שבספרה "ציפייה", מזדהר כישרונה של מיקה אלמוג להפוך את האישי והמוכר למרתק ואת המרתק למוכר ואישי, ולהאיר באור מפתיע את הרווח האפל שבין זיכרונותינו לבין הציפיות שלנו.

הזוכה הגדול של טקס האוסקר 2018

תשאלי מתחיל בקטנות, אבל מה שמתחיל כעוד סיפור על משפחה המנסה להשתלב בסדר החברתי הבורגני ישראלי, מתברר עד מהרה, כחלק מניסוי מעבדה אדיר מימדים.

חייה של אלה, נערה צעירה כבת 16, משתנים בן לילה לאחר שהיא נלקחת בשבי על ידי חנאל, חייל יהודי טוב לב, במהלך כיבושה של עיר אדומית בשלהי תקופת החשמונאים. 

הפגיעה
טריסטן הגיע לנקודת שפל ודניקה היא זו שנפגעה מכך יותר מכולם, כשראתה במו עיניה את ההוכחה האכזרית לכך שהאהבה לא מנצחת הכול.
ההשלכות
קשה ומפחיד לאחות את שברי חייך אחרי טרגדיה, וזה בהנחה שכל החלקים עדיין ברשותך. אבל מה אם לא? מה אם החלקים החסרים בנשמתך נמצאים בידיו של מישהו אחר? את חופרת עמוק ועובדת עם מה שיש. זה מה שדניקה אמרה לעצמה יום אחרי יום במשך שנים. אהבתם של טריסטן ודניקה נכשלה בכל מבחן שהחיים העמידו בפניה. היא לא יכלה לשכוח את זה, ולוּ לרגע אחד. המבחנים האלה היו אמנם קשים במיוחד, אבל דניקה היא לא הטיפוס שנוטה לרחמים עצמיים. היא צריכה להתרכז בכישלון. הכישלון היה הלקח. לא הייתה לה שום כוונה להתאמץ כל כך כדי להיחלץ מהגיהינום מבלי ללמוד את הלקח הזה אחת ולתמיד.
האיחוד
יותר משש שנים אחרי הלילה ששינה את הכול, נאלצת דניקה להעביר סוף שבוע בחברתו הצמודה של טריסטן, בחתונה של שניים מחבריהם הטובים ביותר. עבר זמן רב והיא חושבת שהם יכולים לשוב להיות ידידים בלי להחריב את שלוות נפשה, אבל לאחר זמן קצר בנוכחותו היא נזכרת במשהו שאילצה את עצמה לשכוח: היתה סיבה לכך שהיא עברה סיוטים עם הגבר הזה ולמענו, משהו ממש טוב שהיה שם לפני כל הרע. היא מדהימה את עצמה בכניעתה המהירה לרעב שאפילו לא העלתה על דעתה שעדיין יכול להשתלט עליה. לכל הכחשה, גם כזו הנובעת מן הכוונות הטובות ביותר, יש נקודת שבירה.
המציאות האכזרית
אחרי כל מה שקרה, אחרי כל העליות והנפילות, הכאב וההשלכות, האם יוכלו השניים לנווט את דרכם בים החרטה העמוקה, לשרוד את העימות החזיתי עם כל מה שאיבדו ולמצוא את הכוח לנסות שוב

הולכת במדבר עתיק יומין,
הויתי נעה בהררי כאב חרושים,
רואה זרזיף מים
משהו בי כמה לגמא