הטיפול ה´טוב דיו´ בילדים המוצאים מביתם

"אין דבר כזה נשים שמתחרטות על כך שהפכו להיות אימהוֹת. אין". אך מה אם חרטה על אימהוּת כן קיימת? מה אז? כיצד היא באה לידי ביטוי ומה מלמדות התגובות כלפיה? האם אימהוֹת שמתחרטות אוהבות את ילדיהן, ואם הן מתחרטות, מדוע ילדו אותם מלכתחילה? מה אנחנו יכולים ללמוד מחרטה בכלל ומחרטה על אימהוּת בפרט? בספרה הראשון, "ממני והלאה", כתבה אורנה דונת על היעדר הרצון להיות הורים ועל ההחלטה לא להביא ילדים לעולם. הספר שלפניכם, בכייה לדורות, הוא צעד נוסף במחקר הבוחן עמדות ונטיות לב כלפי גידול ילדות וילדים, לפני לידתם ובדיעבד. עשרות נשים מספרות בפתיחות על תחושותיהן כלפי מערכת היחסים שנדמית בעינינו הטבעית ביותר – אימהוּת, ועל חרטתן עליה, לצד אהבה, אחריות ומחויבות. בכייה לדורות, שמציע לראשונה עיון סוציולוגי בעמדה רגשית מושתקת ומוכחשת, ידבר לא רק למי שמתחרטות או מתחרטים על הורות. בכתיבתה המרתקת, הבהירה ורחבת האופקים, בוחנת דונת את תפישותינו החברתיות בנוגע לילודה, אימהוּת, זמן ורגשות, ומציעה אפשרות לחיים אינטגרליים יותר.

ספר נפלא המראה לך איך לגדל ילדים שמחים, בריאים ובעלי ביטחון עצמי שיהפכו למנהיגים בכל תחום בחייהם

Faces עוסק בבני אדם - במבט של אנשים על אנשים.
העבודה עם Faces מפגישה אותנו עם דמויות משמעותיות בחיינו,
מעלה שאלות על מערכות יחסים על התפקיד שכל אחד ממלא בהן
ועל האופן שבו אנחנו משתקפים בתוכן.

הליך גירושין מהווה את אחת החוויות הקשות ביותר שאותן חווה אדם במהלך חייו. בצד העבר המשותף שנקטע, המטענים הרגשיים הכבדים, חוסר הוודאות והדאגה לעתיד, יש צורך בקבלת החלטות בעלות השפעה קריטית על איכות החיים העתידית במובנם הנפשי, החברתי, הכלכלי והפיזי. כאשר מעורבים ילדים בתהליך הגירושין ההחלטה קשה אף יותר וההתלבטויות סביב העתיד מוסיפות לחץ רב לסיטואציה המורכבת והקשה ממילא.

לרתום את הטכנולוגיה לטובת תקשורת מקרבת במשפחה.