בלשון ציורית, בדמיון שופע וחומל הוא מוליך את דמויותיו בסמטאות פירנצה וירושלים וברחובות פריז...

ילדי פושקין" קיבל פרס שהוענק לרומן הטוב ביותר שנכתב בשפה הרוסית מחוץ לגבולות רוסיה, בעיר סן-פטרסבורג. לדברי המתרגמת דינה מרקון, ספר זה פורש את עולמה של חבורת סופרים ומשוררים הכותבים רוסית בישראל של שנות התשעים, מעין אספקלריה הפוכה המתקיימת במקביל לעולמה של הבוהמה הדוברת עברית. גיבורי הספר  הם יוצרים מהגרים חסרי פרוטה שנותרו בשולי החברה. הם מנהלים אורח חיים שיש בו קלות דעת וחוסר תכלית ומתפרנסים בדוחק מעבודות זמניות, איש איש  לפי נסיבות חייו. היום-יום הנדוש והמדכא מתעלה לכדי מציאות מעורפלת ומתעתעת של ספק סיפור מעשה, ספק חלום בלהות, ספק פנטסמגוריה. ציפור זיז אגדית צורחת ובוכה, בני אדם מידמים לגלמים, לווייתן מקיא מקרביו את יונה הנביא בן ימינו.
הספר מתייחד בסגנונו המקורי – בדימויים ובמטאפורות מפתיעים, באָלוזיות ספרותיות מרומזות ומפורשות, בהומור דק עם קמצוץ של מרירות -  וכן באהבת המחבר לאנטי-גיבורים שלו, חבריו הקרובים, שהוא מתייחס אליהם ברוך ובחמימות, למרות האירוניה שבשם הספר. תרגומו של "ילדי פושקין" לעברית יאפשר לקורא להביט במציאות המוכרת לו, במבט חדש ושונה.

"מרגע שהבנתי שכל מה שאני חווה בחיי הספורטיביים מעצב את מי שאהיה בעתיד בכל התחומים, אפשר לומר ש"גיליתי את האור...". התברר לי שאי אפשר להפריד בין הפרקים השונים בחיינו, וכי אם נשים בצד תכונות גנטיות שרכשנו מהורינו, הרי אנחנו בסופו של דבר תוצר של סך החוויות שעברנו בחיינו, או במילים אחרות - הנסיון שצברנו. הרי ככל שאנו חווים דברים רבים יותר בחיים, אנו זוכים להכיר את עצמנו לעומק ובתוך כך לרכוש ידע שישרת אותנו במצבים דומים בעתיד"

עד כמה אנחנו באמת מכירים את עצמנו? וכמה רחוק נסכים ללכת כדי לממש את היכולות שלנו?
שירה לייטנר היא אשת קריירה ואם יחידנית שמצליחה לנהל את מרוץ המשוכות של חייה ביד רמה. למתבונן מבחוץ נדמה שהבעיה היחידה שלה היא הקושי למצוא זוגיות נורמלית. כשהיא פוגשת את מיכאל, הכל משתנה במהירות. היא אמנם עדיין לא מצליחה לקיים זוגיות נורמלית, אבל ההיכרות המסתורית מובילה לא רק לסיפור אהבה אלא גם לתובנות מטלטלות בנוגע למי שהיא באמת.
מיכאל מציע לעזור לשירה בתהליך שבו היא תגלה על עצמה פרטים מהותיים שלא היתה מודעת אליהם, והיא נעתרת. כדי לתעד את התהליך היא פותחת תיבת דואר אלקטרונית שרק מיכאל יודע על קיומה, ובכל ערב הם נכנסים במקביל לתיבה שהופכת למעין יומן זוגי, דרך התכתובת נפרשת עלילה מפתיעה, מתוחכמת ורבת-תהפוכות.
שירה נסחפת לעולם מרתק שגורם לה לחצות גבולות בלתי-צפויים, כשברקע מהדהדות שאלות מטרידות בדבר החלטות שהיא קיבלה בעבר ובנוגע למה שדחף אותה לסלול את חייה בנתיב הלא נכון. בגיל ארבעים היא האמינה שהיא כבר יודעת על עצמה, אך אט-אט מתברר לה שעד היום בעצם לא היה לה מושג מי היא ומהו הכח האמיתי שלה.