סַבָּא, לָמָּה הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ נָתְנוּ לְךָ שֵׁם שֶׁל מַאֲכָל?" שׁוֹאֲלִים הַתְּאוֹמִים קֶרֶן וְאוֹר אֶת סַבָּא סַבִּיח. אִם תֵּצְאוּ אִתָּם לְסִפּוּר מַסָּע שֶׁתְּחִלָּתוֹ בְּעִירָאק הָרְחוֹקָה וְסוֹפוֹ בְּדוּכָן קָטָן בְּרָמַת גַּן, תּוּכְלוּ גַּם אַתֶּם לְגַלּוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה

ג´נינגס ודארבישייר, תלמידי פנימיה לבנים באנגליה , יסדו סוכנות בילוש חשאית - אבל מנין ישיגו תעלומות לבלוש אותן?

כשרכבתי על האופניים בדרך לבית-הספר חשבתי על אבא ואמא שלי. מהרגע שהם החליטו שהם לא יכולים לחיות ביחד, החיים שלי השתנו ואין יום שדומה לשני. אולי עומר ואבא והפסיכולוגית צודקים ואני באמת צריך להתרגל ולהמשיך הלאה...

דור מרגיש שחייו מתחילים לאבד אחיזה. לא רק שהוא מתקשה להתרכז בלימודים וצריך לקחת כדור בכל בוקר, בזמן האחרון אביו מעביר עליו ביקורת ללא הפסקה ואמו בקושי מקשיבה לו. והגרוע מכל, הריבים בין הוריו מתגברים והופכים לעניין יומיומי ומעיק, עד שהם מחליטים להיפרד. דור מנסה בכל כוחו לתמרן בין המכשולים של חייו. הוא מחפש אוזן קשבת אצל עומר, חברו הטוב, ואצל גרגורי וג´קו, המאבטח והחצרן של בית הספר, אך מגלה שהוא לא היחיד הנאבק בקשיים. האם יצליח דור, בעזרת חבריו, לצאת לדרך חדשה? 

היה היה פעם ארנב חרסינה וּשְׁמוֹ אֵדוּאַרְד טוּלֵיְן, שֶׁהִתְפַּעֵל מְאוֹד מֵעַצְמוֹ, וּבְצֶדֶק: הוּא הָיָה אַרְנָב נָאֶה וּמְהֻדָּר, וְיַלְדָּה וּשְׁמָהּ אַבִּילִין טִפְּלָה בּוֹ בִּמְסִירוּת וְאָהֲבָה אוֹתוֹ בְּכָל לִבָּהּ. אֲבָל יוֹם אֶחָד, בְּמַהֲלַךְ הַפְלָגָה מִשְׁפַּחְתִּית, הֻשְׁלַךְ אֵדוּאַרְד טוּלֵיְן אֶל מֵעֵבֶר לְסִפּוּן הָאֳנִיָּה וְשָׁקַע אֶל קַרְקָעִית הָאוֹקְיָנוֹס. הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לַעֲלוֹת מִמָּקוֹם נָמוּךְ כָּל כָּךְ?

בוקר אחד מתעורר האריה מלך החיות ובראשו רעיון חדש: הוא רוצה שתהיה לו מקהלה כמו לבני האדם.