"בר מזל אני, שנולדתי למי שנולדתי, שהגרגיר הזעיר שהוא אני, הושלך לעולם בשעת רצון, ושהמקום שהוא נזרע בו, הוא החמרה הטובה של כרכור". (שיכון חדש – מגולה לגאולה)  שיכוני העולים שצצו בכל הארץ במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת יש מאין, כפטריות לאחר הגשם, קלטו את מפוני המעברות יחד עם גלי העלייה שהמשיכו להציף את חופי ארצנו. 

ממדינה אחת למשניה... מסע בהיסטוריה. ממרוקו של צרפת הקולוניאלית, לקיבוץ בארץ,

גלעד שרון, בנו הצעיר, שאין אדם קרוב אליו יותר ממנו, כתב על אביו ביוגרפיה מקיפה ומרתקת, המשלבת נקודת מבט אישית ואינטימית עם היכרות עמוקה של המאורעות המתוארים. הספר כולל גילויים חדשים רבים בהתבסס על זיכרונותיו של גלעד, על מסמכים אותנטיים רבים מהארכיון האישי של אריאל שרון ועל שיחות עם אנשים שליוו את אביו לאורך חייו.

חנן פורת היה ממחולליה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון והסמל המובהק ביותר שלה. בחייו שילב מנהיגות והגות, תורה עם עבודה ודרך ארץ, וסחף אחריו דור שלם בכוח אישיותו הכובשת ועוצמותיו הרוחניות, ששאבו את כוחן מבית המדרש ומעולמות הדעת, הספרות והשירה.

"אל אחוזה קטנה" הוא קובץ סיפורים אוטוביוגרפיים על חניכה והתבגרות, המצטיינים באותנטיות, ויוצרים אמפטיה אצל הקורא.

האומנם מילאה הספרות העברית תפקיד מרכזי בתחיית העם היהודי במאה העשרים? אילו מחירים שילם סופר עברי שביכר את ירושלים על פני תל אביב ונמנע בעקביות משיוך אל חבורות ספרותיות? מה מביא סופר יהודי רוסי להקדיש שנים רבות מעבודתו לכתיבה על יהודי תימן וארצות האסלאם?

בספר זה נעשה ניסיון ראשון להתחקות אחר חניכתו הרוחנית והתרבותית של אחד מגדולי הפרוזאיקנים העברים במאה העשרים, הסופר חיים הזז (1973-1898), החל בילדותו בבית חסידי באוקראינה, דרך נדודיו בימי המלחמה והמהפכה ברוסיה ובצרפת ועד לעלייתו ארצה ולמגוריו במחיצת עולים מארצות האסלאם. ´הקומדיה היהודית´ של הזז נפרסת על פני מרחבים שונים ומרוחקים זה מזה של החיים היהודיים בגלות ובישראל, וכמו מתיימרת להעמיד דיוקן של היהודי באשר הוא.

הזז ראה בכתיבתו המשך למפעל הגדול של ספרות התחייה העברית, ולא חדל להאמין בכוחה של הספרות כסוכנת של שינוי ותיקון החברה והאדם גם בערוב ימיו, כשהיה עֵד לפיחות שחל במעמדה. התקדשותו לכתיבה ומסירותו לפיתוח המעבדה הספרותית שלו הביאוהו שלא לחרוג מעבר לגבולות הכתיבה הבדיונית עד לשנות החמישים. רק אז היה למשתתף פעיל בחיים הציבוריים של הרפובליקה הספרותית, ונתן לראשונה ביטוי פומבי חוץ-ספרותי לעמדותיו בענייני השעה.

איתמר דרורי שוזר אלה באלה פרטי מידע ביוגרפיים וביבליוגרפיים  בצד הבחנות סוציו-תרבותיות, המצטרפים יחד לכדי  מסמך מרתק של סיפור חיים שטרם סופר עד היום – סיפורו של חיים הזז. 

אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, ובנו הבכור אסף, שהלך בעקבותיו והיה לטייס אף-16, לא קיבלו דבר כמובן מאליו. בבחירות האמיצות והנחושות שעשו בחייהם נתנו תשובה ניצחת לשאלות קיומיות שהעסיקו אותם וטרדו את מנוחתם.