צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
תקציר
"לַדְּרָכִים אֵין עַינַיׅם לִרְאוֹת מֶה עָמְקוּ חֲלוֹמוֹת הוֹלְכֵיהֶן" אברהם חלפי בדרכן מספר את סיפורן של חברות קיבוץ עין חרוד שהובילו מהפכה מגדרית בקיבוצן והשפיעו על כלל החֶברה היישובית במחצית הראשונה של המאה העשרים. מי הן היו? אילו שינויים הן חוללו? ומה הייתה תרומתן לעיצוב החֶברה הקיבוצית והחֶברה היישובית? מייסדות עין חרוד – נשות העלייה השנייה, השלישית והרביעית, ראו את עצמן ככוח מוביל וחוד חנית של מהפכה מגדרית-ציונית במגוון תחומים. הן הדגישו את היעדר השוויון המעמדי והמגדרי בחֶברה ומתחו ביקורת על מצבן, עודדו נשים להתבטא ולממש את עצמן בחייהן האישיים והציבוריים ובה בעת האמינו בקבוצה ובחיים הקולקטיביים. ברוח זו הן חוללו שינויים הדרגתיים, צעד אחר צעד, בדפוסי העבודה בקיבוץ, בתפיסת המשפחה והאימהוּת ובתפקידן של נשים בהגנה על היישובים, והוסיפו לחתור להשגת שוויון זכויות וחובות לנשים בכל התחומים. ואולם דווקא בקיבוץ שביקש לחולל מהפכה בתפיסת הבית והמשפחה ולהחליף את התא המשפחתי בחיי הקולקטיב התקשו נשות עין חרוד להטמיע את רעיונותיהן ולשמֵר את הישגיהן הציבוריים והלאומיים. היחס אליהן היה חשדני, ונטו ללעוג להן על עסקנותן ועל התדמית ה"גברית" שיצרו לעצמן. הספר מגולל גם את מכאוביהן ואת התלבטויותיהן הסמויים והגלויים, הנחשפים בכתביהן שהשתמרו בעין חרוד. תמי קמינסקי מציירת בסגנון בהיר וקולח ביוגרפיה קולקטיבית שנשענת על מקורות ארכיוניים עשירים, מאירה את האירועים והתהליכים הציבוריים של התקופה והמרחב שבהם צמחו ופעלו נשות עין חרוד, ומוסיפה נדבך חשוב למחקר ההיסטורי של ישראל בכלל ולחקר נשים ומגדר בתולדות ההתיישבות והיישוב בפרט. לדש העטיפה ד"ר תמי קמינסקי היא היסטוריונית, מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג, מדריכה ומלמדת במסגרות שונות. מחקריה עוסקים בתולדות ארץ ישראל בעת החדשה, בחקר נשים ומגדר ובתולדות התנועה הקיבוצית. תגובות קוראים
לחץ לסגירה
![]() ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
שיכון חדש מגולה לגאולה"בר מזל אני, שנולדתי למי שנולדתי, שהגרגיר הזעיר שהוא אני, הושלך לעולם בשעת רצון, ושהמקום שהוא נזרע בו, הוא החמרה הטובה של כרכור". (שיכון חדש – מגולה לגאולה) שיכוני העולים שצצו בכל הארץ במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת יש מאין, כפטריות לאחר הגשם, קלטו את מפוני המעברות יחד עם גלי העלייה שהמשיכו להציף את חופי ארצנו.
הרפתקאותיו של נון-קונפורמיסטממדינה אחת למשניה... מסע בהיסטוריה. ממרוקו של צרפת הקולוניאלית, לקיבוץ בארץ,
שרון חייו של מנהיגגלעד שרון, בנו הצעיר, שאין אדם קרוב אליו יותר ממנו, כתב על אביו ביוגרפיה מקיפה ומרתקת, המשלבת נקודת מבט אישית ואינטימית עם היכרות עמוקה של המאורעות המתוארים. הספר כולל גילויים חדשים רבים בהתבסס על זיכרונותיו של גלעד, על מסמכים אותנטיים רבים מהארכיון האישי של אריאל שרון ועל שיחות עם אנשים שליוו את אביו לאורך חייו.
מתה להיות אניבאוטוביוגרפיה מעוררת השראה זו מספרת לנו אניטה מורז´אני כיצד הוכרע גופה בשל התפשטות של תאים סרטניים והחל לקרוס לאחר שנלחמה בסרטן קרוב לארבע שנים. ![]() חנן פורת - סיפור חייוחנן פורת היה ממחולליה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון והסמל המובהק ביותר שלה. בחייו שילב מנהיגות והגות, תורה עם עבודה ודרך ארץ, וסחף אחריו דור שלם בכוח אישיותו הכובשת ועוצמותיו הרוחניות, ששאבו את כוחן מבית המדרש ומעולמות הדעת, הספרות והשירה.
אל אחוזה הקטנה"אל אחוזה קטנה" הוא קובץ סיפורים אוטוביוגרפיים על חניכה והתבגרות, המצטיינים באותנטיות, ויוצרים אמפטיה אצל הקורא.
הזז סיפור חייםהאומנם מילאה הספרות העברית תפקיד מרכזי בתחיית העם היהודי במאה העשרים? אילו מחירים שילם סופר עברי שביכר את ירושלים על פני תל אביב ונמנע בעקביות משיוך אל חבורות ספרותיות? מה מביא סופר יהודי רוסי להקדיש שנים רבות מעבודתו לכתיבה על יהודי תימן וארצות האסלאם?
בספר זה נעשה ניסיון ראשון להתחקות אחר חניכתו הרוחנית והתרבותית של אחד מגדולי הפרוזאיקנים העברים במאה העשרים, הסופר חיים הזז (1973-1898), החל בילדותו בבית חסידי באוקראינה, דרך נדודיו בימי המלחמה והמהפכה ברוסיה ובצרפת ועד לעלייתו ארצה ולמגוריו במחיצת עולים מארצות האסלאם. ´הקומדיה היהודית´ של הזז נפרסת על פני מרחבים שונים ומרוחקים זה מזה של החיים היהודיים בגלות ובישראל, וכמו מתיימרת להעמיד דיוקן של היהודי באשר הוא. הזז ראה בכתיבתו המשך למפעל הגדול של ספרות התחייה העברית, ולא חדל להאמין בכוחה של הספרות כסוכנת של שינוי ותיקון החברה והאדם גם בערוב ימיו, כשהיה עֵד לפיחות שחל במעמדה. התקדשותו לכתיבה ומסירותו לפיתוח המעבדה הספרותית שלו הביאוהו שלא לחרוג מעבר לגבולות הכתיבה הבדיונית עד לשנות החמישים. רק אז היה למשתתף פעיל בחיים הציבוריים של הרפובליקה הספרותית, ונתן לראשונה ביטוי פומבי חוץ-ספרותי לעמדותיו בענייני השעה. איתמר דרורי שוזר אלה באלה פרטי מידע ביוגרפיים וביבליוגרפיים בצד הבחנות סוציו-תרבותיות, המצטרפים יחד לכדי מסמך מרתק של סיפור חיים שטרם סופר עד היום – סיפורו של חיים הזז. רוב נגינות יש וצליליםהמלחין סשה ארגוב זכה עוד בחייו להערכה מיוחדת ונחשב לאחד מעמודי התווך של הזמר העברי. הוא זכה בפרס ישראל על יצירתו ועשייתו המוזיקלית, שהפכה זה מכבר לנכס צאן ברזל. |