הבת מחוץ לארץ

מתי בנות אינן מתלוננות על אמא? סוררת, מתנכרת, ממרה את פי האם, יוצאת לתרבות רעה, משרכת דרכיה, מתנתקת מהמשפחה – איזו בת היא “הבת מחוץ לארץ”? אילו השלכות יהיו לתווית העלולה לדבוק בה על הכרעותיה? התגלה נאמנות לעצמה ותלך בדרכה? היעלה בידה לפלס לעצמה מסלול משלה בעולם? או שאשָׁם בליבה ופחדים שמקורם בתפיסותיה, יטילו עליה צל כבד ומשתק? הייתכן שספקות כבדים לא יאפשרו לה לעמוד על שלה, לגבור על עכבותיה ולהגשים את חלומותיה?הרומן “הבת מחוץ לארץ” הוא ספר מרתק וחריג בספרות קטלוניה כיום: הוא לא נכתב בידי קטלאנית מבטן ומלידה, והוא חושף בפני קוראיו את עושר תרבות התָאמָאזִיגְת, אחד מעמי מרוקו שאנשיו מאכלסים חלק נרחב מצפון אפריקה. הספר זכה לתהודה עצומה בקטלוניה ולאינספור קוראות וקוראים נלהבים בכל ספרד. הוא מתמודד בכנות עם סוגיות אישיות, משפחתיות וחברתיות שאינן זרות אף לקוראים בארץ, וביניהן: איך להתמודד עם קשיי התבגרות ואיזו דרך תוביל לעצמאות מוצלחת? כיצד לחוות בבית ובחוץ, במשפחה ובחברה, את החיים בתור זרה, ואיך להתמודד כהלכה עם בעיות הגירה ופליטים? קיימת רק דרך נכונה אחת לנהוג היטב בשונה ולחיות בשלום עם השוני? איך ישכילו אם ובת לנתב דרכים ייחודיות, נפרדות ומשותפות למרות החיץ שיוצרים פערי דורות וראיית עולם שונה בתכלית השוני?נָגָ’את אֶל-הַאשְׁמִי פותחת לקוראיה צוהר למקומות מעניינים – קטלוניה (“כאן”) ומרוקו (“שם בדרום”) – ולמפגש מופלא המתחולל ביניהם באמצעות גורלות אישיים של שתי נשים עכשוויות הקשורות כפי שרק אם ובת יכולות להיקשר זו לזו.