ישראל שלנו תנועת המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים

"ישראל שלנו" הייתה תנועת המחאה של חיילי המילואים שהשתחררו משירותם הצבאי לאחר מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שברה בפתאומיות את עולם המושגים שבאמצעותו נתפסה והובנה המציאות עד אז, והותירה את החיילים בכאוס קוגניטיבי-נורמטיבי. מכאן הצורך הדחוף להבנות במהירות מצפן קוגניטיבי-נורמטיבי חדש. דחיפות זו עיצבה את דפוסי המחאה.הרוב המכריע של מייסדי תנועת המחאה ופעיליה המרכזיים חוו את נעוריהם בעשור הראשון לקיום המדינה. הערכים שעליהם גדל וחונך דור זה אבדו ונזנחו בתהליך מיסודה של החברה הישראלית. הפער ההולך וגדל בין הערכים שהפנים דור זה לבין המציאות שהפכה מודרכת במאבקים של קבוצות אינטרס הפכו אותו ל"דור אבוד", דור שהתייתם מהאידיאלים שעל ברכיהם חונך. הבניית המצפן הקוגניטיבי-נורמטיבי נעשתה בהתרפקות על ערכי הנעורים האבודים. מאורעות המלחמה ותוצאותיה הובנו כתוצאה בלתי נמנעת של ההתרחקות מערכי תש"ח. המסקנה המתבקשת הייתה להיטהר ולהתחדש ברוח ערכים אלה.הספר עומד על סוד קסמה של האינטראקציה בתנועה שהלהיבה והציעה לחבריה "טקס מעבר" שהקל על המעבר החד מה"סער והפרץ" של המלחמה ותקופת ההמתנה הממושכת בקווי הפסקת האש ל"פורמייקה ולפריג´ידר" של החיים הבורגניים "הנורמליים" לאחר השחרור מהמילואים.על המחבר:משה לבנה, מוסמך במדעי החברה בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. לימד את הקורסים "סוציולוגיה של החברה הישראלית" ו"מבוא לסוציולוגיה" באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה. עבד במשרד מבקר המדינה ועסק בעיקר בענייני חברה ועבודה. הספר נכתב לאחר "תצפית משתתפת" שערך במשך שבעה חודשים.