אוטוביוגרפיות של שיגעון מבקש להביא את קולם הייחודי של מספרים ומספרות שחוו פסיכוזה, כתבו את סיפורם האישי, ובכך הפכו לחלק מהסיפור הרחב על ההיסטוריה של השיגעון.

על פסיכוזה נכתב הרבה בתחום התיאורטי, הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. לאורך השנים צצו רעיונות שונים, ושיטות טיפול הופיעו ונעלמו. אולם מהשיח הער על פסיכוזה נעדר קולם של מי שחוו זאת מבפנים ובחרו לספר את שעבר עליהם מנקודת מבטם שלהם. זהו קול מושתק, הנוגע במהות החוויה הנפשית של השיגעון. מה קורה בנפשו של אדם הנתון במערבולת של רגשות, מחשבות שווא והזיות, וכיצד הוא מבין חוויות אלו? האם ניתן למצוא מילים שיתארו חוויה כזאת לאדם אחר? מהם הדרכים והאמצעים להשקטת הסערה הפנימית ולחזרה אל המציאות?

שאלות אלו ואחרות העסיקו כותבים וכותבות שביקשו לתאר את התנסותם בפסיכוזה מבפנים, ובכך ליצור דיאלוג עם בני זמנם ועם תפיסות השיגעון המשקפות את רוח הזמן.

 ספר אופטימי המציג מודל חדשני המציע דרכים שונות להפחית חרדות ולפתור את הבעיות בדרכי טיפול מקוריות, שיכולות להתבצע גם בשיטת "עשה זאת בעצמך" ללא עזרה חיצונית.