מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל

עיונים בכמה מופעים דמוניים של האל המקראי בספרות המקראית

המעלעל בעיתוני ילדים שראו אור בארץ ישראל בתקופה של טרום הקמת המדינה, אם היה ילד באותם ימים ודאי יתנגן בזיכרונו "שיר הנמל" של לאה גולדברג: "למרחקים מפליגות הספינות / אלף ידיים פורקות ובונות". אלה אשר לא ידעו את התקופה ההיא, יתפלאו לגלות באותם עיתונים את "במדינת הגמדים" של אלה וילנסקי הכֹּה מוּכַּר עד היום, בצד "הַפלא ופלא" ("ומשה הכה על סלע") של י.ד. קמזון .

הספר "מחאי מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת היישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כך כתב בגיליון השני של  הבוקר לילדים (28.8.1943) העורך יעקב חורגין: "חובה קדושה מוטלת עלינו להקדיש את חיינו למטרה אחת: לעבוד ולהילחם, עד שנכין בשביל עצמנו את הפדות...אך אנו, המבוגרים, לא נוכל לבצע את כל המפעל הגדול הזה. אתם, נערי ישראל... תצטרכו להמשיך את המפעל ולסיימו."

כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה?

בין בבל לארץ ישראל: מחקרים מוגשים לישעיהו גפני כולל מחקרים של עמיתים ותלמידים בתחומי העניין של בעל היובל, המשתרעים מארץ ישראל ועד לבבל וליתר תפוצות ישראל, ומן העת העתיקה ועד לעולמה של חכמת ישראל.

השער הראשון, בבל, עוסק בהיבטים שונים של החיים היהודיים בבבל התלמודית.

השער השני, ארץ ישראל והתפוצות, בוחן את חייהן של קהילות ישראל באגן הים התיכון בעת העתיקה: דמותן של קהילות שונות והבדלים ערכיים ותרבותיים בין הקהילה היהודית בארץ ישראל לקהילות בתפוצות.

השער השלישי, עיונים בספרות חז"ל, דן בספרות חז"ל ובזיקות שבינה לבין הספרות היוונית-הרומית ויצירתם של אבות הכנסייה.

השער האחרון, מבטים מן העת החדשה, מאגד מחקרים המלמדים כיצד המורשת התרבותית והערכית של יהדות העת העתיקה המשיכה לפכות ולהדהד במאות התשע עשרה והעשרים.

יש קסם מיוחד בטיול במקומות שאנו מכירים והיינו בהם אין ספור פעמים - ביערות הגליל, בשפלת יהודה או בעמק יזראעל, כשהכול פורח וריחני, ופתאום לגלות באותו המקום רובד חדש ומרגש מעבר לנוף, את סוד החיבור שלנו למקום הזה, למורשת הרוחנית שלנו, לאנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים, שאנחנו צאצאיהם, בתקופת המקרא.