בתקופה המודרנית העצימה התרבות המערבית עוד ועוד את חשיבותה של הבחירה האישית. בעידן הפוסטמודרני לבש המהלך הזה צביון גרוטסקי, קיצוני ומסוכן. כל זהות מתוארת כמגבילה את חופש הפרט, ולכן מנסים לפרק אותה ולעקור כל שורש. עם, קהילה, משפחה – כולם משמשים היום יעד למתקפה עזה ואת כולם מנסים להרוס ולפורר. אפילו הזהות המגדרית או האישית מתוארת כאשליה דכאנית. בכסות הדגל הבדיוני של מאבק בדיכוי, גוזלים מהאדם כל עוגן ומרוקנים מתוכן את כל מעגלי זהותו הבריאים. מכים שורשים ממפה את חזיתות המאבק הזה, מתאר את מקורותיו בעבר ההיסטורי ובתולדות הרעיונות ומזמן אותנו למסקנה נחרצת: בלי שורשים לא יהיה גם פרי.

הסיפורים הפותחים את ספר בראשית, ולאמיתו של דבר את התורה כולה, הם סיפורים מלאי משמעות, עמוסי ציפיות ותקוות כמו גם אכזבות ונפילות כואבות. אלה הם סיפורי ראשית שמספרים ´איך הכול התחיל´, ומתארים נקודות התחלה אידיאליות, שטומנות בחובן גם השקפת עולם כוללת על האדם ועל המציאות שסביבו.

פרקים א-יא בספר בראשית מתארים התחלות מגוונות, אך בראש כולן יש למנות את בריאת המציאות הפיסית, התחלת מערכת היחסים החברתית, ראשית עמידת האדם מול אלוהיו, האכזבה הראשונה של האדם מעצמו ומאלוהיו, שבאה אף לצד קנאה ורצח, ואף ייסוד העמים, לאומיות ותרבות. התחלות אלו אינן פועלות בנפרד זו מזו. הן שזורות זו בזו ומשפיעות זו על זו, ובכך נחשפות נקודות התחלה שונות כשרשרת שבונה עולם מורכב וסוער. כדרכו של הסיפור המקראי, גם סיפורי הראשית מגלים טפח אך מכסים טפחיים, ולא פעם, דווקא המסרים החבויים הם עיקר מגמתו.

בראשית – סיפורן של התחלות הוא ניסיון לנתח את הסיפורים לפי סדרם ולפי זרימתם הטבעית, והקורא מוזמן לצאת למסע שמתחיל עם בריאת עולם ואדם, לבחון את כשליו, ולתהות על אופייה של המציאות החדשה שהתהוותה לאחר חורבנו של העולם הישן.

עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ. בסוף המאה התשע עשרה התחוללה בישיבות ליטא מהפכה אינטלקטואלית: שיטת לימוד חדשה שהתמקדה בלימוד התחום המשפטי של התלמוד.

קץ הפילוסופיה? מכיוונים שונים הועלו טענות על אי-יכולתה של הפילוסופיה ללכוד את חווית הקיום ועקרותם של דיונים מטאפיזיים בשאלות כגון "משמעות החיים".

הסדרה לחגים באר מרים, חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה, בתפילה, בהלכה ובמנהג,

מונחים רבים שהם כיום חלק טבעי של השפה היו מחוץ לעולמו של הסופר המקראי. כך למשל גלקסיה ודנ"א לא היו ידועים בתקופה הקדומה ומשום כך אינם חלק מהשפה התנ"כית. לעומת זאת, ת אחרות, מושאם ונושאם של סיפורי תנ"ך לא מעטים.

בכרך זה של הסדרה, ביוגרפיה ייחודית על חייו של הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת), פותח למעשה צוהר לעולמה של המחשבה היהודית ולמאבקיה הרוחניים בימיו ובימינו אנו.