תיאוריה של ההלכה על בסיס משנתו של פראנץ רוזנצווייג

כמאה שנים לאחר שהעלה הרב אברהם יצחק הכהן קוק את הגותו על הכתב, זרם המתעניינים רק הולך וגובר. הרב קוק, שהיה מענקי הרוח של היהדות בדורות האחרונים, הותיר חותם על דורות שלמים אחריו; ומשנתו, שמשמשת עד היום עוגן לרבים,
מעוררת התעניינות בקרב חוגים רחבים. משתו של הרב קוק מתייחדת בהצעת מבט אמוני-יהודי כולל על כל תחומי החיים המודרניים והדילמות הכרוכות בהם - יחסי תורה ושלטון, המתח בין החברה והפרט, פילוסופיה, היסטוריוסופיה, פסיכולוגיה, מדע, אמנות ועוד. הגותו יצרה סינתזה מופלאה בין העולם הכללי לבין ערכי התורה ומסורת ישראל.

המים והים יופיעו שוב ושוב במגילה המתארת את החורבן הגדול ביותר בתולדות העם היהודי

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.

ברחבי הספרות התלמודית פזורים עשרות רבות של סיפורים ודרשות המתייחסים לדמויות של כהנים מימי המקרא, דרך ימי בית שני ועד לזמנם של חכמי המשנה והתלמוד

הספר כולל שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה. יחד עם תלמידו, משרטט רוטנברג מעין ביוגרפיה אינטלקטואלית.