סיפור פשוט, הלקוח מחיי כולנו. סיפור אנושי, מרתק ומשעשע, שזור ערכים ומסרים מהותיים ומשמעותיים, שהלכו מעט לאיבוד בימינו אלה,

המשוררת והמלחינה נעמי שמר, ילדה נצחית, הפליגה באנייה "שלום" מישראל לאירופה. לפנות בוקר היא קמה כדי לראות את זריחת השמש. היא שוטטה ברחבי אניית הפאר בין הסיפונים והאולמות רחבי הידיים, וחיפשה את השמש, והשמש איננה! לאחר שהתייאשה מהחיפוש והחליטה לשכב לנוח, בדיוק אז - קרתה ההפתעה...

אֹסֶף מַעֲשִׂיּוֹת עַל גִּבּוֹרוֹת נוֹעָזוֹת וְרַבּוֹת פְּעָלִים, כָּל גִּבּוֹרָה וְיִחוּדָהּ: אַחַת גְּבוּרָתָהּ בְּאֹמֶץ לִבָּהּ, אַחֶרֶת בִּנְחִישׁוּתָהּ הָרַבָּה לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרוֹתֶיהָ, גִּבּוֹרָה נוֹסֶפֶת מִתְאַפְיֶנֶת בִּמְסִירוּתָהּ הָרַבָּה, וְגִבּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת סְגֻלָּתָן בִּיכֹלֶת הָאַהֲבָה הָאֵין סוֹפִית שֶׁלָּהֶן וּבְטוּב לִבָּן.

אוריאל ואלירז פרץ גדלו להיות בוגרים וחיילים למופת שהגנו בגופם וכנסיכים של עם ישראל מתוך שליחות. הרצון לתת ולבצע משימה בשלמות שמתבטא בסיפור מעולם לא עזב אותם ואף גדל עם השנים.
אוריאל היה קצין בגדוד 51 בגולני. מפקדו סיפר עליו: "אוריאל בלט במוסר גבוה והיה קצין למופת. אוריאל פעל מצוך תחושה של שליחות ורצון לתת, ומשך אחריו קצינים וחיילים רבים בתכונותיו יוצאות הדופן, באיכפתיות, נמרצות, בסקרנות, בנכונות לבצע משימות עם אמונה באחדות המטרה שלשמה אנו פועלים".
אוריאל פרץ נפל בקרב בלבנון בד´ בכסלו תשנ"ט בן 22 היה בנופלו.
אלירז פרץ היה סמג"ד בגדוד 12. המהלך שירותו הצבאי כתב אלירז לחברו:" צריך לתת הכל. אם אתה אוהב, אז עד הסוף, אם אתה חבר אז עד הסוף, ואם אתה בצבא בקרבי אז אתה עד הסוף שם ונותן הכל. זה מה שנקרא במילים גבוהות, אנ לא יודע אם תאהב את זה - מסירות נפש- וזה בא לאמר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה! והמיוחד ביותר שאתה לא עושה את זה מידי פעם, אלא כל הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה".
אלירז פרץ נפל בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה בי"א בניסן תש"ע בן 32 היה בנפלו ואב לארבעה ילדים.
אליעזר, אביהם נפטר משברון לב 6 שנים אחרי נפילת אוריאל, ז באלול תשס"ה

אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת מָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת, אֲבָל הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה לְהַחְלִיט מַהֵר

תַּכִּירוּ אֶת מַר שׁוּעָל הַמְּהֻלָּל, שׁוֹדֵד הַתַּרְנְגוֹלוֹת הֲכִי עַרְמוּמִי בָּעֵמֶק. תַּכִּירוּ אֶת בּוּגִי, בּוֹנִי וּבּוֹנְצִי, הָאִכָּרִים הַקַּמְצָנִים שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לִתְפֹּס וְלִרְמֹס אֶת הַשּׁוּעָל הַסּוֹרֵר. הִצְטָרְפוּ אֶל הַמִּרְדָּף הֲכִי נוֹעָז וַהֲכִי מַצְחִיק – מִרְדָּף בַּמְּחִלּוֹת הַמְּפֻתָּלוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַלּוּלִים. הַדַּחְפּוֹרִים חוֹפְרִים, הַשּׁוֹמְרִים מְכַוְּנִים אֶת רוֹבֵיהֶם, וּמַר שׁוּעָל? הוּא רוֹקֵם תַּחְבּוּלוֹת שֶׁשּׁוּב יַפְתִּיעוּ אֶת כֻּלָּם.

צרה מצמררת!
לורד וליידי סְפִּיפִינְג רוצים הרבה רוחות רפאים –
כדי למשוך תיירים לטירת מוֹתָרוֹתִינְגְהָם.
אוֹלִי רוצה רק רוח רפאים אחד –
כדי לנצח בהתערבות עם אחותו.
גֵ´קְפִיץ לא רוצה רוחות רפאים בכלל –
אבל הודות לשֵׁדוֹסקוֹפּ הוא מקבל רוח אחד.
אם לא יטפלו בכל רוחות הרפאים האלה
עד שעת השקיעה – יתחילו הצרות הצרורות!

עץ האותיות שלנו הוא עץ מיוחד, במקום פירות, הוא מצמיח אותיות בין עלי עד, אותיות מיוחדות שיוצרות כל מילה שרק רוצים.