202 עמודים "--- בשולי הדרך מרקיבות מכוניות שרופות, שרידים של מעשי ביזה. בסוואנה מסביב רק עצי הבאובב --- בדרך זקן ונער. הם הולכים ומתנודדים --- הם נמלטים מהמלחמה, המלחמה שטימאה את כל ארצם." סיפורם של טואהיר ומואידינגה, הזקן והנער, נקשר בסיפורה של ארצם מוזמביק, הנתונה במלחמה אינסופית. זהו סיפור של חיפוש זהות אישית, בהיבט הביוגרפי הפשוט כמו גם בהיבט הנפשי הפנימי. מיא קואוטו טווה סיפור אנושי, בתיאורים שהראליזם בהם נמזג בליריות והמציאות מתערבבת בבדיה ובחלום. הספר מתאר את מאבקו של האדם בכוחות של שררה וכיבוש המאיימים להביא כליה על אנושיותו וצלמו. בתוך התוהו ובוהו, ההרס והמוות, מפכים רגשות של אכפתיות, של דאגה לזולת ושל אהבה.