צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
תקציר
בפנת הרחובות פאל ומריה נצב מגרש ריק - חזיון נדיר בעיר הצפופה בודפשט. לבוקא, נמצ´ק, צ´לה, ברבש, קולנאי ושאר הנערים מחבורתם משמש השטח שמאחורי גדר הקרשים מקום כמעט יחיד שבו הם יכולים לשחק מבלי שהמבוגרים יאסרו עליהם כמעט כל הנאה. והנה נפל דבר: כנופית הגן הבוטני, ובראשה פרי אץ´ הנורא והאחים פסטור בעלי האגרוף, מחליטה להשתלט על המגש הריק כדי לשחק שם בכדור. כנופית הגן הבוטני בוטחת בכוחה העדיף ואינה מביאה בחשבון את נכונותם של הנערים מרחוב פאל להגן על המגרש שלהם - ואת תבונתו של הנער העומד בראשם: יאנוש בוקא. סיפור המאבק - פעולות הריגול, ההכנות למלחמה ומהלך הקרבות - הוא בראש ובראשונה סיפורו של ארנו נמצ´ק, הטוראי היחיד בין הנערים מרחוב פאל וידידו הקרוב של יאנוש בוקא.
פרנץ מולנר מתאר בסיפורו היפהפה והמרגש את חייהם של ילדים בעיר גדולה, דחוסה ואפרורית, שבה הנאותיהם מטעות ורובן נובעות מהמצאות דמיונם - אותן הם מממשים במגרש הריק, בין ערמות העצים של המנסרה הסמוכה. התרגום החדש, העדכני והמדויק מעמיד את רחובותיה של בירת הונגריה כמו חיים לנגד עינינו: מוכר הבקלוה, בית החרושת לטבק, כתת הלימוד והמטבח בדירתו הצנועה של החיט אנדרש נמצ´ק שאליו חודרות הצעקות: "קדימה, הסתער!" תגובות קוראים
לחץ לסגירה
![]() ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
סלפי אחד יותר מדיחייה של טל אבידן משתנים ביום שהוריה מודיעים לה, שבתוך שבוע תעבור המשפחה ממקום מגוריה,
![]() להתראות מחרפרקר גרנט רואה הכל. והיא לא צריכה עיניים בשביל זה. היא יצרה לעצמה חוקים שכל אחד שנמצא אתה בקשר צריך לדעת.
ילדה שלא מן העולם הזהאדם ותומס למדו יחד באותה כיתה אבל לא היו חברים טובים. עכשיו, אחרי שברחו מהגטו ומצאו את עצמם לבדם ביער אלישעהרבה אנשים שואלים אותי "אלישע?" זאת כמובן שאלה קצת מוזרה, כי אין לה שום
משמעות חוץ מהשם שלי וסימן שאלה בסוף שלו. אבל אחרי שאני שואל אותם "מה?"
אני מבין שיש המשך.
7 דקות אחרי חצותב-7 דקות אחרי חצות, קונור בן השלוש־עשרה מתעורר ורואה מפלצת מחוץ לחלון חדר השינה שלו. אך זוהי לא המפלצת שקונור ציפה לה.
שהאזאם! - איגוד מפלצות הרשע 2לבילי בטסון ולמרי לא נותר זמן רב. רובוט מפלצתי הצטרף למר מוח האיום, והם ממתינים לשותפם השלישי כדי להשתלט על העולם . הכלביםאמא מתיישבת בקצה המיטה שלי ומחזיקה לי את היד. "קמרון, חמוד. אנחנו חייבים לעזוב. תיקח את הדברים שלך." "לעזוב? מה? עכשיו?" |