נדיה טסלה הסכימה להיפגש עם הזר שהתקשר אליה, רק מפני שאמר שהכיר את אביה. היא כל כך רצתה לשמוע פרטים על חייו של האיש הזועף

המשורר קא, מפעילי תנועת הסטודנטים המיליטנטית של שנות השבעים הסוערות, חוזר לאיסטנבול אחרי שתים־עשרה שנות גלות פוליטית בגרמניה. כעבור כמה ימים הוא נוסע לעיר קארס הרחוקה שבמזרח טורקיה לשם הכנת כתבה על גל התאבדויות בקרב נערות דתיות ובתקווה למצוא אהבה - ואולי גם את השירה שאבדה לו בגלות. 

שיקגו. שנות העשרים של המאה העשרים. איירין רדפילד שותה תה בגג של מלון יקר, ללבנים בלבד. אישה בלונדינית, זוהרת, זרה לכאורה, ניגשת אליה. מתברר שזוהי קלייר קנדרי, חברת ילדות מהגטו השחור בדרום שיקגו. היו שמועות שקלייר חצתה את הקו וחיה כלבנה.

פגישה חוזרת בין שתי הנשים בהרלם, בירת הקהילה השחורה, פורעת את חייה הבורגניים והשלווים לכאורה של איירין, כשזו נחשפת לתשוקת החיים חסרת הרסן, המסוכנת, של קלייר. בדרמה המתרחשת בין שתי הנשים ובינן ובין הבעלים שלהן - האחד שחור כהה עור ולכן אינו יכול להתחזות ללבן, והאחר לבן גזען שאינו יודע שאשתו שחורה - איירין מגלה שאין היא שונה כל כך מחברתה. לא רק נאמנות גזעית מכתיבה את יחסה לקלייר, אלא גם מניעים פסיכולוגיים מטרידים. מעשיהן של שתי הנשים ימיטו עליהן אסון.

הרפתקאות פיץ–אביר הרואה למרחק ושל חברו המסתורי הידוע בשם הליצן, ממשיכות בספר ההמשך ל“הרוצח של הליצן“. 

הרולד פריי, פנסיונר טרי, הוא אדם גבוה שצועד לאורך מסלול חייו בגב כפוף, כאילו כל רגע קוֹרָה נמוכה

החיים האמיתיים מתנפלים בברוטאליות על הדמויות של מונרו - בצורות של רצח ושיגעון, מוות, גירושין ומגוון דרכים של מפח נפש והולכת שולל - אבל אלה מגיבות בזקיפות קומה ובבהירות מחשבתית שפורקות את המציאות מנשקה, לעיתים בשיוויון נפש עוצר נשימה.