דתל´´שים - דתיים לשעבר - הפך לכינוי רווח בשנות התשעים: שם כולל לקבוצה גדולה של נשים וגברים שלכולם משותף דבר אחד - העובדה שהם נולדו והתחנכו בזרם הציונות הדתית, עד שבחרו לעזוב ולכונן לעצמם זהות חדשה.

מהי מולדת ומתי היא הופכת לטריטוריה לאומית? האם מאז ומעולם התקיימה או שהיא מוצר היסטורי חדש? מדוע כה הרבה אנשים במאה ה־20 היו נכונים למות למענה? מהו גבול ומאיזו סיבה אין אומות מסכימות לוותר ולו על סנטימטר אחד מאדמת מכורתן? במאתיים השנים האחרונות נולדו על פני כדור הארץ קרוב ל־200 "מולדות" ועוד היד נטויה. מה צופן העתיד לריבוי זה?

הוא הגיע ממסופוטומיה  וממדבר יהודה, אך גם - ובעיקר - מרחוב דיזנגוף; הוא נוצר בסדנת הפסל ובסנדלרייה הקיבוצית, אך גם באירופה ובמפעל בסין; נועלים אותו, לובשים אותו, ובעיקר מתאמצים שלא להתאמץ אתו. חמקמק אך שכיח, אקלקטי אבל מדויק: הסגנון הישראלי.
במחקר חדשני ומרתק המתמקד בחפץ אחד - הנדל - מתחקה האנתרופולוגית פרופ´ תמר אלאור אחר לקסיקון הצורות המקומי, ומתווה אופן התייחסות חדש לתרבות החומרית שלנו.
פרופ´ תמר אלאור היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית בירושלים. הטרילוגיה שפרסמה בעם עובד - משכילות ובוּרוֹת (1992), בפסח הבא ( 1998) ומקומות שמורים (2066) הקיפה את שלוש הקהילות הדתיות המרכזיות בישראל והתמקדה ביחסי מגדר וידע. ספר רביעי זה מסמן כיוון חדש במחקר, הנטוע באנתרופולוגיה של תרבות וחומר.

המשפט הכי טוב שבחורה יכולה להגיד לך: "אני רוצה להיות ידידה שלך", כי זה אומר שהבחורה כבר שלך.

במוקד הדיון - שלושה ארגונים חברתיים: "בשביל החיים"; "ליל"ך"; ו"מנוחה נכונה", מתבסס על גוף נתונים מקיף ומציג ניתוח אינטגרטיבי ראשון מסוגו.

מיהי הדמות המזוקנת, עוטת המדים והכומתה, אשר לא נפרדת מהסיגר ולא חדלה מלנאום?

אי אפשר שלא להתרשם מהﬠלייה המהירה בשנים האחרונות של מספר המטופלים ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה

בספר זה מתמזגים זיכרונות אוטוביוגרפיים עם ספרות מסעות, אתנוגרפיה עם פילוסופיה,

חוויות של מחקר והבניית הידע