כשהופ אדלמן סיימה את כתיבת "בנות ללא אם" היא חשבה שבזה אמרה את כל מה שהיה לה להגיד על השפעותיו ארוכות הטווח של מות האֵם. הספר, שראה אור בשנת 1994, נגע בליבן של נשים רבות ברחבי ארצות-הברית והיה לרב-מכר ברשימת הניו-יורק טיימס. אדלמן, שהיתה בת שבע-עשרה כשמתה אמה, סיפרה את הסיפור הקולקטיבי של אובדן אֵם בכנות, באהדה ובתבונה, עד שבמהרה הפכה למומחית נודעת בתחום הזה. כשילדה את בתה הבכורה והיתה לאם, התברר לה שהיא חוזרת לאובדנה בדרכים שלא צפתה לפני כן. אדלמן, כיום אם לשתי בנות צעירות, יצאה לגלות איך עשוי מותה של אם או נטישתה להשפיע על האופן שבו מגדלות נשים את ילדיהן. ממחקרה המקיף, שכלל גם סקר של יותר מאלף נשים, בא לעולם "אימהוֹת ללא אם", השלב הבא, המאלף והמרגש, במסעה של האֵם ללא אֵם.