מות העש מאת וירג´יניה וולף הוא קובץ מסות, רשמים, ביקורות ומכתבים של אחת הסופרות הבולטות והמשפיעות במאה העשרים שפורסמו לאחר מותה. מבין החומרים הכתובים שנותרו בעיזבונה, שרובם לא פורסמו מעולם, בחר בעלה לאונרד כמה עשרות רשימות המציגות בפני הקורא את כתיבתה הייחודית ואת עולמה העשיר של וולף, על תובנותיו העמוקות והיצריות. מקומה של האישה הכותבת בעולם הגברי, העיסוק בפמיניזם ובמגדר וההתבוננות המעמיקה בעולם הסובב אותה הם הנושאים ה"טבעיים" של וולף, והיא עוסקת בהם גם ברשימות אלה. מות העש מספק אפוא הזדמנות נהדרת לאוהביה של וולף לשוב ולהתענג על שליטתה המופלאה בשפה, על תיאוריה יוצאי הדופן ועל מבטה האירוני שבעזרתו היא מצליחה לזקק עולם שלם אל חודו של עיפרון, כמו בסופו של הסיפור "שוטטות ברחובות" המופיע בקובץ זה: "... המנוסה היא הגדולה שבהנאות. שוטטות ברחובות בחורף היא הגדולה שבהרפתקאות. ואף על פי כן בשובנו אל סף ביתנו אנו שואבים נחמה מן החפצים הישנים והדעות הקדומות העוטפים אותנו. והאני העצמי שהתעופף בקרנות רחוב רבות מספור, שנחבט כפרפר מול להבות נורות רבות רחוקות מהישג יד, מוגן ומסוגר. הנה היא, הדלת המוכרת. הנה הכיסא כפי שהותרנו אותו, והנה קערת החרסינה והעיגול החום על המרבד. והנה - נבחן אותו בעדינות, ניגע בו ביראה - הנה השלל היחיד שחילצנו מאוצרות העיר הגדולה, עפרון עופרת."