פסיכולוגיה בהוויית היהדות

אם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ (=הסרת מבט) - מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום... אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום - מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם (אבות דרבי נתן יג, ד)

על אף שחכמים לא דיברו בטרמינולוגיה הפסיכולוגית המודרנית, היו להם תפיסות רבות ומגוונות באשר לתהליכים הפסיכולוגיים של האדם וסביבתו. בלוותם את האדם בנתיבות חייו, חז"ל התעניינו והדגישו את רווחתו של היחיד בכלל ומבחינה נפשית בפרט. הם מבטאים את התנסויותיהם והגיגיהם בשפה קצרה, ססגונית ובהירה. המדובר הן בחלק ההלכתי של משנתם (התלמודים, בבלי וירושלמי) והן, ובעיקר, בעולמם של המדרש ושל האגדה.

הפסיכולוגיה בהוויית היהדות מגולל את התייחסותם של חכמים לכבוד האדם, להגנתו מפני מצוקות רגשיות, למעמד של ביקור–חולים, למפגש של הכנסת–אורחים, לפסיכולוגיה של הדיבור והשתיקה ושל הענווה והגאווה. הספר מציג גם אקסיומות שהיו לחז"ל על טבעו הפסיכולוגי של האדם וכן תיאור מפורט של שימושיהם בקומוניקציה הומוריסטית.

פרופ´ אליהו רוזנהיים לימד פסיכולוגיה קלינית באוניברסיטאות תל־אביב ובר־אילן. הוא מלמד עתה במכללת "אורות ישראל". ספרו: "שיח מטופלים: חדר הפסיכולוג - מבט מבפנים" ראה אור בסדרת ´פסיכה´ בהוצאת מודן.