צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
|
 01/01/2011 תקציר
לאוליביה יש תמיד רעיונות חדשים, והפעם היא מחליטה להקים תזמורת. היא קוראת לכל בני המשפחה להצטרף, אבל משום מה הם לא ממהרים להיענות לאתגר. אוליביה כמובן לא מתייאשת. "טוב," היא אומרת, "אני אהיה התזמורת". תגובות קוראים
לחץ לסגירה
ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
תמרי הולכת אל הגןתמרי יוצאת ברגל אל הגן, ובידיה קופסת אוצרות. בדרכה היא אוספת מספר פריטים, שמשמחים את לבה.
 
ליאנג ומכחול הקסמים
חיות
ממלכת זיגזג
דונו והדברים הבלתי רגילים שקרו לובסך הכל דונו הוא ילד רגיל, חוץ מהמקרים שבהם הוא...
למה חתולים לא נחמדים?אָז לָמָּה בֶּאֱמֶת חֲתוּלִים לֹא נֶחְמָדִים? אוּלַי כִּי פַּעַם מִישֶׁהוּ לֹא הָיָה נֶחְמָד אֲלֵיהֶם? אוּלַי לֹא נָתְנוּ לָהֶם אֹכֶל בַּזְּמַן? אוֹ שָׁכְחוּ אוֹתָם בַּחוּץ וְהֵם נֶעֶלְבוּ? אוּלַי לֹא לִטְּפוּ אוֹתָם כְּשֶׁהָיוּ מַמָּשׁ זְקוּקִים לְלִטּוּף?
להיות מאומצתמגיל צעיר מאוד אני יודעת שאני מאומצת, שההורים שלי הביאו אותי מברזיל כשהייתי בת כמה ימים. שנה אחרי שהצטרפתי למשפחה נולד להוריי ילד ביולוגי, ואמי אמרה לחברות שלה שהכול בזכותי, שהבאתי להם מזל. שנה אחריו נולד אחי השני, ויחד אנחנו מין שלישייה מוזרה ודי מצחיקה.
 
ליאור והציפור
כשאמא ואבא היו ילדיםכשאמא ואבא היו ילדים מזמין את הקוראים, צעירים ומבוגרים כאחד, למסע בזמן אל ימים אחרים, ימים שבהם תל אביב עוד היתה קטנה, וילדים שיחקו בחופשיות ברחובותיה. סיפורי הקובץ משרטטים בהומור ובחום את מציאות חייהם המורכבת של הילדים שגדלו על המדינה, ומספקים הזדמנות נדירה להורים, לסבים ולסבתות לספר לדור הצעיר על ילדותם שלהם.
אם תעלו מעטאֵיךְ הַכֹּל נִרְאֶה מִלְּמַעְלָה? מָה הָיָה קוֹרֶה לַבָּתִּים וְלָרְחוֹבוֹת סְבִיבֵנוּ אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָעוּף מֵעֲלֵיהֶם? 
המיניונים - יחי המלך בוב!המיניונים הגיעו לעולם הזה מסיבה אחת ויחידה- לשרת את הנבל הכי גדול והכי מרשע שיש.
 
חרוזים אדומיםסַבְתָּא נָתְנָה לְשוּלַמִּית חֲרוּזִים אֲדֻמִּים וְחוּט לָבָן, וְאָמְרָה:
"קְחִי, יַלְדָּתִי, הַשְחִילִי אֶת הַחֲרוּזִים עַל הַחוּט וְתִהְיֶה לָךְ מַחְרֹזֶת יָפָה." הִשְחִילָה שוּלַמִּית אֶת הַחֲרוּזִים וְהֵם הִתְגַּלְגְּלוּ מֵהַחוּט וְנֶעֶלְמוּ. יָשְבָה שוּלַמִּית וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ הַחוּט הַלָּבָן: "אַל תִּבְכִּי, שוּלַמִּית, בּואִֹי נֵלֵךְ לְחַפֵּש אֶת הַחֲרוּזִים, אוּלַי נִמְצָא אוֹתָם." 
רחוב בלי שםרְחֹוב קָטָן יֵש בָּעִיר ּבּו פָנָס, עֵצִים, סַפְסָל. רַק דָּבָר אֶחָד חָסֵר לֹו:
אֵין לֹו שֵם בִּכְלָל. 
אודי
הפחד, ליאור והחור |
