חֵפֶץ מֻפָּל מֵהַשָּׁמַיִם בְּעֵת לַיְלָה מִמָּטוֹס לֹא מְזֹהֶה, וְשֶׁדֶר סוֹדִי נִקְלָט זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן. לְמָחֳרָת קִרְקָס מְשֻׁנֶּה מַגִּיעַ הָעִירָה, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵחֵל לוֹ מֵרוֹץ נֶגֶד הַשָּׁעוֹן לְהַשָּׂגַת כְּלִי מִסְתּוֹרִי, חֵפֶץ שֶׁעָשׂוּי לְהַכְרִיעַ גּוֹרַל מִלְחָמָה...
יְלָדִים, הִכּוֹנוּ לַהַרְפַּתְקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר עַד כֹּה! כָּל פֶּרֶק בַּסִּפּוּר שֶׁתִּקְרְאוּ הוּא תַּעֲלוּמָה שֶׁעֲלֵיכֶם לִפְתּוֹר יַחַד עִם חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים, גִּבּוֹרֵי סִדְרַת ´מִשְׂחֲקֵי בִּלּוּשׁ´. אֲבָל הַפַּעַם עֲלֵיכֶם לְהִצְטַיֵּד בְּפִנְקָס שֶׁל מַמָּשׁ וּבְחוּשִׁים חַדִּים כְּתַעַר, מִפְּנֵי שֶׁלְּאֹרֶךְ הַסִּפּוּר יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לְלַקֵּט רְמָזִים וּמְסָרִים סוֹדִיִּים, שֶׁבְּעֶזְרָתָם אוּלַי אַתֶּם תּוּכְלוּ לְפַעֲנֵחַ אֶת תַּעֲלוּמַת קִרְקָס הַמִּסְתּוֹרִין!
עוֹד בַּסִּדְרָה:
1. תַּעֲלוּמַת הַחֲטִיפָה הַמִּסְתּוֹרִית
2. הַמִּרְדָּף אַחַר אִישׁ הַחִידוֹת
3. מִסְתְּרֵי הָאִי הַנֶּעֱלָם
4. הַבְּרִיחָה מִיַּעֲרוֹת הָעֲרָפֶל

"אבל תוך כדי כך אני שם שמה לב, שמלבד הדבון עוד דב מתקרב, ומייד אחריו אני רואה עוד שלושה, ואחריהם בנוסף מגיעים חמישה, לא דבנים, דבים לבנים, עשרה ביחד, אתם מבינים?
אני עומד לי לבד מול עשרה דבים מפחידים ובלי שום עזרה".

חברות הנרקמת בין ענן לילד ועוסק ברצון של כל אחד מאיתנו, לטעום מעולמו של האחר

ספור לחנוכה

יֶלֶד קָטָן עִם לֵב גָּדוֹל מְוַתֵּר עַל הָעוּגָה שֶׁלּוֹ לְמַעַן אִישׁ חֲסַר בַּיִת, וְכָךְ פּוֹתֵחַ מַעְגָּל מֻפְלָא שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים.  גִּיּוֹרָא כַּרְמִי הוּא מְעַצֵּב גְּרָפִי וּמְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים. בְּסִפְרוֹ הַמַּעְגָל הַנִּסְתָּר הוּא יוֹצֵר סִפּוּר פִּיּוּטִי וּמְרַגֵּשׁ עַל כּוֹחָהּ שֶׁל נְדִיבוּת וְעַל יְכָלְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה פָּעוּט לְהִתְגַּלְגֵּל מִלֵּב אֶל לֵב וּלְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.

הָאַגָּדָה ´בַּת וֶנֶצְיָה הַיָּפָה´ שֶׁעַל שְׁמָהּ קָרוּי סֵפֶר נִפְלָא זֶה הִיא רַק אַחַת מִמִּבְחַר הָאַגָּדוֹת הָאִיטַלְקִיּוֹת

כשאמא ואבא הביאו את התינוקת הביתה חכו לה בשער המוני דודות.
כל אחת אמרה משהו: מה התינוקת צריכה לאכול, ומה ללבוש...

"אחת, שתיים, שלוש,

אני אחשורוש!

שרביט זהב לי ביד

וכתר על הראש!"

כבר עשרות שנים שהמילים הנצחיות של לוין קיפניס, עם הלחן של נחום נרדי, הן חלק בלתי נפרד מחג פורים.

מאז יצא הספר לראשונה בשנת 1939, אימצו ילדי ישראל באהבה את השיר, שנכתב במקור כמחזה ילדים לפורים. עם השנים אזל הספר המקורי ולא ניתן עוד להשיגו.

אנחנו שמחים להגיש אותו, בליווי איוריו המקוריים של הציר נחום גוטמן, במהדורה מחודשת לילדי ישראל.

חג פורים שמח!